בשבועות האחרונים מגיעים לדרום לבנון דיפלומטים, עיתונאים ואנשי צבא זרים. הם נוסעים באותו הציר, עוצרים באותה נקודה, ומקבלים את אותו הסבר: צבא לבנון פועל, חיזבאללה נסוג, הנשק יפורק. על הנייר – תהליך מסודר, עם יעד ברור וישים. אבל מאחורי הסיורים והכותרות האופטימיות, המציאות שונה לחלוטין. "צבא לבנון במצבו הנוכחי לא באמת מסוגל לפרק את חיזבאללה מנשקו", אומר טל בארי, מנהל המחקר של מרכז עלמא. לדבריו, הכשל אינו רק שאלה של רצון פוליטי, אלא קודם כול של יכולת.
בשיחה עם "רגע NEWS" הוא מפרק את השאלות הגדולות שעומדות במרכז העימות בגבול הצפון ומסביר את המנגנונים הסמויים שפועלים מתחת לפני השטח.
הדיפסטייט של צבא לבנון
לדבריו, צבא לבנון אינו פועל ככוח ריבוני חופשי בדרום המדינה, אלא נע בתוך מרחב שחיזבאללה שולט בו בפועל: הוא לא נכנס לכל מקום בחופשיות, וגם כשהוא מגיע – זה לא משום שהצבא כופה שליטה, אלא משום שהארגון מאפשר לו "להיכנס" בלי לגעת בליבת היכולות של הארגון הרצחני.
בתוך המציאות הזו, טוען בארי, פועלת שכבה נוספת שמרוקנת מתוכן כמעט כל ניסיון אכיפה: כ-50% מהחיילים בצבא לבנון הם שיעים – נתון שמסביר עד כמה ארגון הטרור חיזבאללה מצליח להשפיע על הצבא “בצורה מאוד משמעותית ורחבה”.
כשזה המצב, הוא אומר, כמעט בכל יחידה וכמעט בכל דרג – מהחיילים הפשוטים ועד שדרת הפיקוד – נמצא מי שמקורב לחיזבאללה, מזדהה איתו או לפחות חושש להתעמת איתו.
קשרים, הדלפות ונאמנויות כפולות
ההשפעה הזו לא נשארת תיאורטית: חיילים וקצינים בצבא לבנון מתריעים מראש על פשיטות מתוכננות לפעילי ארגון הטרור, מספרים בטלפונים לקרוביהם השיעים בחיזבאללה על הפעולות, והאזהרות כמעט תמיד מגיעות “בדיוק בזמן”.
לפעמים, גם כשהנשק כבר נתפס – הוא לא נשאר בידיים של המדינה אלא חוזר מתחת לרדאר לידי הארגון. ההתמודדות של צבא לבנון עם הארגון בפועל כוללת מערכת של הדלפות, נאמנויות כפולות וקשרים חשאיים – שמצמצמת כמעט כל מבצע של צבא לבנון לאירוע של יחסי ציבור בלבד.
הנתונים לא משקרים
כדי להבין מה באמת קורה בדרום לבנון, אומר בארי, צריך להניח בצד הצהרות והודעות רשמיות, ולהסתכל על מדד אחד פשוט: דפוסי הפעולה של צה״ל. “אם חיזבאללה באמת היה מתפרק מדרום לליטני”, הוא מסביר, “לא היינו רואים את מה שאנחנו רואים בשטח”.
לפי הניתוח שמציג בארי, במהלך השנה האחרונה 47% מתקיפות צה"ל בוצעו מדרום לליטני, אזור שבו חיזבאללה אמור היה, על פי ההסכמות וההצהרות, להיעלם כמעט לחלוטין. 38% נוספים בוצעו מצפון לליטני, אך עדיין בשטח שמוגדר כדרום לבנון. המשמעות, לדבריו, ברורה: כ-85% מתקיפות צה"ל מתרכזות בדרום לבנון. "זה לא במקרה. זה קורה כי חיזבאללה עדיין שם".
חיזבאללה נותר בדרום לבנון
התמונה הזו מתחזקת עוד יותר כשבוחנים לא רק תקיפות תשתית, אלא גם חיסולים ממוקדים של פעילי חיזבאללה. גם כאן, לפי הנתונים שמציג בארי, 49% מהחיסולים בוצעו מדרום לליטני, ו-34% נוספים מצפון לליטני, אך עדיין בדרום לבנון. "חיסול לא מתבצע בחלל ריק. אם מחסלים פעילים במקום מסוים – זה אומר שהם נמצאים שם, פועלים שם, ומשתקמים שם".
המסקנה, מבחינתו, חדה: חרף הדיווחים, חרף הסיורים וחרף הדיבורים על פירוק נשק, חיזבאללה ממשיך לפעול בדרום המדינה וממשיך לשקם יכולות ותשתיות שנפגעו במלחמה. "אין פה פירוק", מסכם בארי, "יש אכיפה מתמשכת של צה״ל מול ארגון שנשאר בשטח ומנסה לחזור לעצמו".
לדברי בארי, אם יש תחום אחד שבו, הפגיעה הישראלית כן ניכרת, הרי שזה הכוח ההתקפי הקרקעי של חיזבאללה. "הדוגמה הבולטת ביותר הוא כח רדואן – יחידת העילית שהיתה אמורה להוביל פלישה רחבה לגליל. שם חיזבאללה חטף מכה מאוד קשה", אומר בארי. שדרת הפיקוד של היחידה חוסלה כמעט כולה, מאות פעילים נהרגו, ותשתיות הפלישה שנבנו לאורך קו הגבול נהרסו בתמרון הקרקעי של צה"ל. התוצאה, לדבריו, ברורה: התוכנית המרכזית של כח רדואן – חדירה רחבה ומתואמת ליישובי הצפון – אינה ישימה כיום.
סרטון שפרסם לפני חמש שנים ארגון הטרור חיזבאללה בו איים בכיבוש הגליל:
סרטון איום כיבוש הגליל על ידי חזבאללה שפרסם הארגון לפני חמש שנים. בעבר צחקו על זה, מה היום? pic.twitter.com/GInBnQoXYF
— אלעד הוּמינר 🇮🇱 العاد هومينر (@EladHumi) October 15, 2023
כח רדואן
גם במהלך הפסקת האש צה"ל דואג לשמר את תבוסת היחידה. לפי הניתוח שמציג בארי, 21% מכלל פעילי חיזבאללה שחוסלו בתקופה האחרונה השתייכו לכח רדואן – שיעור גבוה במיוחד ביחס לגודלה של היחידה, שמוערכת בכ-3,000 פעילים בלבד. "צה״ל ריכז שם מאמץ ברור", הוא מסביר.
אבל הפגיעה הזו, הוא מדגיש, אינה שקולה לנטרול מלא. חיזבאללה, לדבריו, פועל מאז הפסקת האש באופן אינטנסיבי לשיקום היחידה – תוך גיוס פעילים חדשים, קיום אימונים ובנייה מחודשת של יכולותיו. נכון לעכשיו, הוא מעריך, כח רדואן לא מסוגל לבצע את מה שתכנן ערב המלחמה, אך כן שומר על יכולת לבצע פעולות ממוקדות ונקודתיות. "זה לא אותו איום של פלישה רחבה”, אומר בארי, "אבל זו עדיין יכולת שצריך לקחת בחשבון".
מערך האש
במקביל לפגיעה בכוח הקרקעי, ישראל הצליחה לפגוע גם במערך האש של חיזבאללה – אך רחוקה מלהשמיד אותו. ערב המלחמה, מעריך בארי, החזיק הארגון בכ-75 אלף רקטות וטילים. כיום, לאחר חודשים של לחימה, ההערכה היא שנותרו בידיו כ-20 עד 25 אלף רקטות וטילים בלבד – כשליש מהארסנל המקורי. “זה עדיין מספר עצום”, הוא מדגיש. “על הנייר, אם יש מספיק משגרים, חיזבאללה יכול לנהל מערכה של ירי יומיומי במשך שנה שלמה”.
כאן, הוא מקפיד להוסיף הסתייגות: מדובר בניתוח “נקי” של היכולת בצד של חיזבאללה בלבד, מבלי להביא בחשבון את פעולת צה״ל, יכולות הסיכול והיירוט.
חיזבאללה אינו מעוניין בהסלמה בטווח הזמן הקרוב
במבט קדימה, בארי מעריך שחיזבאללה אינו מעוניין בהסלמה בטווח הזמן הקרוב, בעיקר בשל הצורך בשיקום. עם זאת, הוא מזהיר מפני תרחיש מסוכן לא פחות: הפגיעה בהיררכיה של הארגון בעקבות חיסול בכירים יצרה, לדבריו, מרחב פעולה למפקדים בדרגי ביניים. "יש פוטנציאל שמישהו יחליט לפעול גם בלי אישור מלא", הוא אומר.
דווקא לחץ משמעותי על ארגון הטרור בתוך לבנון, הוא מוסיף, עלול להוביל לתוצאה הפוכה. "אם יופעל על חיזבאללה לחץ אמיתי, עם שיניים, בגיבוי בינלאומי – זה עלול לדחוק אותו לפינה", הוא מסביר. "אז, ייתכן שהוא ייזום הסלמה מול ישראל כדי לצאת מהמצב".
לומדים מהרוסים
אחד הלקחים המרכזיים שחיזבאללה הפיק מהעימות האחרון, אומר בארי, נוגע דווקא לקלף שארגון הטרור לא ניצל במלואו במהלך הלחימה: מערך הכטב"מים והרחפנים. למרות הנוכחות שלהם בזירה, חיזבאללה לא הפעיל אותם במאסות ולא הצליח לממש את הפוטנציאל ההתקפי שלהם. "בדיעבד", הוא אומר, "זו הייתה טעות מבחינתם – והם מבינים את זה".
לדבריו, חיזבאללה פועל כעת להגדיל משמעותית את מלאי הכטב"מים והרחפנים, מתוך כוונה להפעיל אותם בעימות הבא בכמויות גדולות ובמקביל. המטרה אינה רק פגיעה פיזית, אלא גם יצירת עומס מתמשך על מערכי ההגנה האווירית של מדינת ישראל ולוחמה פסיכולוגית כנגד אזרחיה. "בארגון מבינים שכטב"ם אחד יכול להכניס אזורים שלמים בישראל למקלטים", מסביר בארי. "במלחמה הבאה חיזבאללה ירצה לעשות את זה במאסות".
הלקחים הללו נלמדים מהמערכה באירופה. חיזבאללה עוקב מקרוב אחר הלחימה באוקראינה, ובפרט אחר השימוש הרוסי בכטב"מים איראניים. הידע, האמל"ח והניסיון עוברים בין הזירות, והאיראנים – ממשיכים להיות מעורבים עמוק בשיקום הארגון.
לא ליפול לאשליות
מול המציאות הזו, הוא מזהיר מפני אשליות: לא נורמליזציה, לא מיזמים כלכליים שירחיקו את הארגון, ולא פתרונות קצרים. "חיזבאללה כאן כדי להישאר. האתגר של ישראל הוא לא לחכות לרגע שבו הוא ייעלם – אלא להבין איך מחלישים אותו לאורך זמן, ולחיות לצד מציאות של חיכוך מתמשך".
"אין פה עד מתי", מסכם בארי. "יש עד בכלל". חיזבאללה לא ייעלם, והחיכוך לא ייפסק – אבל השאלה, לדבריו, היא האם ישראל והקהילה הבינלאומית יצליחו לשמור אותו חלש, מצומצם ומורתע, או ימשיכו לרדוף אחרי פירוק מלא של הארגון בטווח הזמן הקרוב – יעד שאינו בר השגה.
