ברקע הצהרותיו האחרונות של נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, על 'היום שאחרי' ברצועת עזה, עולה מחדש הוויכוח על היתכנות להגירה מרצון של פלסטינים מהרצועה. טראמפ הציע כי מיליון וחצי מתושבי עזה יהגרו למדינות ערביות שכנות עד שתהליך השיקום יושלם. הצעה זו מעוררת התנגדות חריפה מצד מצרים, ירדן וקטאר.
העזתים ישקלו לעזוב את מה שהיה ביתם?
חרף ההתנגדות, טראמפ מתעקש על המהלך וטוען כי ההנהגה הערבית "תיאלץ להסכים" לפתרון זה. ולא רק הוא, גם נציגו למזרח התיכון וויטקוף, שעמל בימים אלו על עסקת החטופים, מאמין שיש לכך היתכנות.
האם הדבר אפשרי? האם תושבי עזה אכן ישקלו לעזוב את ביתם מרצונם החופשי? ומה המשמעויות האזוריות והפוליטיות של מהלך כזה?
"הגירה זה חלומו של כל עזתי צעיר"
בריאיון מיוחד ל'רגע NEWS', מסביר ד"ר אדי כהן, מזרחן ומשפיען ברשתות הערביות, על האפשרות שתושבי עזה יעזבו מרצונם את הרצועה מוכת ההרס. "עוד לפני ה-7 באוקטובר, ראינו אלפי צעירים עזתים שעזבו את הרצועה" הוא מציין.
"חלקם סיכנו את חייהם בים והגיעו לאירופה. זה חלומו של כל עזתי צעיר. אז אחרי ההרס הזה, הרצון שלהם לעזוב התגבר שבעתיים. אבל צריך לזכור שטראמפ הוא איש עסקים, והוא רוצה לבנות את עזה. לא אכפת לו מה יקרה לפלסטינים. הוא רוצה להקים שם חברות אמריקאיות שיתחילו לבנות ולהרוויח כסף".
כהן מסביר כי יש ניגוד אינטרסים בינינו לבין טראמפ. "הוא רוצה לשפר את החיים לעזתים. במקום שיש להם דירת ארבעה חדרים הוא רוצה לתת להם חמישה חדרים עם מרפסת. זה כל כך טוב לנו, כיון שאנחנו רוצים שהם לא יהיו שם. הוא מציע להם לגור כמה שנים במצרים וירדן, ואח"כ להחזיר אותם לבית יותר טוב".
"אף אחד לא ירצה לחיות ככה בעזה"
יכול להיות שהמטרה שמוצגת כלפי חוץ – שיפור תנאי החיים של תושבי עזה – היא רק מסווה, ובפועל הכוונה האמיתית היא לעודד אותם לעזוב את הרצועה ולהגר ממנה?
"אנחנו לא יכולים לקחת את הסיכון שזה מה שהוא חושב, כי הוא רוצה מיד להתחיל את שיקום עזה. בעיקרון צריך להעניש אותם בלקיחת חלק מהאדמה, ולא לתת להם מתנות נוספות. מבחינתי שיישארו עם ההרס הזה עוד שנים רבות. ככה הם ירצו. צריך לתת להם להתבשל עם הדייסה שהם הכינו. הם ישלמו אלפי דולרים למצרים שיתנו להם לעבור אליה".
ד"ר כהן אומר כי טוב שתהיה הגירה שקטה בלי הצהרות דרמטיות מדי, "אנחנו צריכים להוריד פרופיל ולתת לזה לקרות לאט לאט".
לדבריו בסרטונים שמגיעים מהרשתות הערביות, העזתים אמנם אומרים שהם לא יעזבו, "אבל אנחנו מכירים ויודעים שזה לא נכון. מי יכול לחיות בחורבה הזאת? מי יכול לחיות בלי חשמל ובלי מים? אף אחד לא ירצה לחיות ככה בעזה".
"אם הם היו יכולים, עכשיו הם היו יוצאים משם", הוא אומר בנחרצות, "אין לי ספק בזה, אבל לצערי הם לא יפתחו את המעברים כי הם לא רוצים אותם. אני חושב שהם יפתחו אותם אם נגיד למצרים שיש לנו פלסטינים עם ויזות לסינגפור, לאינדונזיה או לכל מדינה אחרת. הם יתנו להם לעבור בתור קונקיישן למדינות הללו. יותר מזה, אפשר להעלות אותם לאוטובוסים מעזה וישירות להכניס אותם לשדה תימן ולהעלות אותם למטוסים שיסעו למדינות הללו".
אתה חושב שיש מדינות שיסכימו לקבל את העזתים?
"אני חושב שאפשר לחלק אותם בין המדינות השונות. קנדה זו מדינה שקולטת מהגרים מכל העולם, והיא יכולה לקבל עשרות אלפים מהם. אירלנד היא הרי מדינה שאוהבת את הפלסטינים, אז שגם האירים יקחו כמה עשרות אלפים. אפשר לפזר אותם בין כמה מדינות. שם המשחק עכשיו הוא לרוקן את עזה מהעזתים, ואסור לעשות שום דבר בכוח. אני מדבר עם כמה כאלה שרוצים לצאת החוצה, והם רק מחכים לכך".
