בצל זכרו של אחיו הגיבור: איתמר פרץ מתגייס לגולני ומבטיח להמשיך את המורשת

איתמר פרץ (19) מעפולה מתגייס לחטיבת גולני, בעקבות אחיו רס"ן רז פרץ שנפל בקרב הירואי במוצב כיסופים ב-7 באוקטובר. למרות חששות הוריו, איתמר נחוש להמשיך את דרכו של אחיו ולשרת כלוחם בגדוד 13, שם החל רז את שירותו הצבאי.

רז פרץ, אתר צה"ל

היום בבוקר (רביעי), איתמר פרץ (19) מעפולה יתייצב בלשכת הגיוס כשהוא נושא על כתפיו מורשת של גבורה והקרבה. הוא מתגייס לחטיבת גולני, בעקבות אחיו הגדול, רב-סרן רז פרץ, שנפל בקרב במוצב כיסופים ב-7 באוקטובר. איתמר בחר להתגייס לגדוד 13, אותו גדוד שבו החל אחיו את שירותו הצבאי.

 

"בגלל רז תמיד רציתי גולני. אחרי שהוא נפל, המוטיבציה שלי להיות לוחם רק הלכה וגדלה", סיפר איתמר בנחישות. "אני מתגייס לגדוד 13, הגדוד שבו רז התחיל את השירות. עוד לא התגייסתי וכבר אני מרגיש מחובר לחטיבה, כמו משפחה".

 

הגיוס של איתמר מלווה ברגשות מעורבים. מצד אחד, גאווה וכבוד להמשיך את דרכו של אחיו הגיבור, ומצד שני, חששות כבדים של הוריו, רוני ונאווה. איתמר יתייצב בלשכת הגיוס מלווה במשפחתו, חבריו, ארוסתו של רז ובני משפחתה. על החולצות שילבשו כתוב: "בדרך בה הלכת אלך, ואנצח בשבילך" – משפט המבטא את המחויבות העמוקה של איתמר להמשיך את מורשת אחיו.

 

רס"ן רז פרץ ז"ל, שהיה מפקד הפלס"ם בגדוד 51, נלחם בגבורה עילאית במוצב כיסופים. בשעת המתקפה, הוביל את חייליו למיגונית, רץ תחת אש להביא להם נשק, וחיסל מחבל בדרך. הוא לחם נגד עשרות מחבלים, ואף כשנפצע המשיך להילחם ולפקד. בזכות אומץ לבו וקור רוחו, הצליח להציל את חייהם של 12 מחייליו, ואף הזהיר את חבריו במסיבת הנובה הסמוכה.

 

איתמר מספר על הקשר המיוחד עם אחיו: "רז היה הרבה יותר מאח, הוא היה החבר הכי טוב שלי. היינו עושים הרבה דברים יחד. רז היה די-ג'יי ובעקבותיו גם אני התחלתי לנגן. היינו מגיעים למסיבות יחד, והוא היה נותן לי לעלות ראשון לכמה דקות כדי שיכירו אותי".

 

למרות הגאווה, הוריו של איתמר מביעים חששות כבדים לגבי הגיוס. האב, רוני, אמר: "אנחנו לא שלמים בכלל עם הבחירה הזאת", והאם, נאווה, הוסיפה ברגש: "אני ממש לא אהבתי את הרעיון. הייתי בהתחלה מאוד נחושה שאיתמר לא ישרת כלוחם, אבל הוא התעקש ולא היה עם מי לדבר. בסוף חתמנו לו עד אחרי ההכשרה, ונראה מה יהיה משם. כשרז התגייס דאגתי כמו שכל אמא דואגת, אבל הפעם אני דואגת פי כמה וכמה".

 

איתמר מבין את חששות הוריו אך נשאר נחוש בדעתו: "קשה לי שזה מה שהם מרגישים, אבל אני גם מאמין שזאת הצוואה של רז".

 

לקראת גיוסו, איתמר לוקח עמו מספר חפצים אישיים של אחיו: כיסוי הדסקית, השעון ורצועת הנשק. אך מעבר לחפצים הפיזיים, הוא מדגיש: "אני לוקח איתי גם את הערכים שלו. את הדרך הטובה שלו של נתינה ועזרה, ואת האהבה שלו לצבא ולמדינה".

 

גיוסו של איתמר מסמל לא רק את המשך דרכו של רז, אלא גם את רוח ההתנדבות והמסירות שמאפיינת את הנוער הישראלי בתקופה מאתגרת זו. בעוד המדינה עדיין מתמודדת עם השלכות אירועי ה-7 באוקטובר, סיפורו של איתמר מהווה תזכורת לכוח הרוח, לאחווה המשפחתית ולמחויבות לערכים של הגנה על המולדת, גם במחיר אישי כבד.

שתפו כתבה זו:

0 0 הצביעו
דירוג הכתבה
guest
0 תגובות
משוב מוטבע
הצג את כל התגובות
טוען עוד כתבות
דילוג לתוכן