צה"ל פרסם היום (א') את תחקיר הקרב הקשה שהתחולל במעבר ארז ובמת"ק ארז בבוקר ה־7 באוקטובר. התחקיר נערך בידי אלוף משנה גידי כפיר-אל וצוותו, והוצג למשפחות הנופלים, למשפחות החטופים, לחיילי המחנה ולכוחות שפעלו בשטח ביום הלחימה. את מסקנות התחקיר סיכם מפקד פיקוד הדרום לשעבר, האלוף ירון פינקלמן.
תשעה לוחמים ושלושה נחטפו בחיים
על פי התחקיר, במהלך ההתקפה נהרגו תשעה לוחמים ושלושה נחטפו בחיים – אחד מהם עדיין מוחזק בידי חמאס ברצועת עזה. בשלב הראשון חדרו למחנה כ־20 מחבלי נוח'בה שביצעו הרג, חטיפות, ביזה ופשעים נוספים. בהמשך, הצטרפו אליהם כ־100 מחבלים נוספים, חלקם מהג'יהאד האיסלאמי וחלקם ללא שיוך ארגוני, שהתמקדו בעיקר בפעולות שוד וביזה.
בהחלט, הנה ניסוח מחודש ומשולב של הקטע האחרון, בניסוח חדשותי רהוט וברור:
שלבי הקרב במעבר ארז: כך התפתחו האירועים בבוקר ה־7 באוקטובר
מעבר ארז מורכב ממספר אזורים: המעבר הרכוב, המעבר הרגלי (הטרמינל), מתחם מת"ק ארז ומתחם ה"בלון". ערב המתקפה, האחריות על השטח הייתה בידי צוות קרב גדודי מגדוד 77 של חטיבה 7. בשעה 5:30 בבוקר, כבשגרה, בוצעה כוננות שחר.
השלב הראשון: מכת האש והחדירה הראשונית (6:29–6:50)
בשעה 6:29 פתח חמאס במכת אש מסיבית לעבר בסיסי צה"ל ומתקנים צבאיים בגזרה, במטרה לשבש את יכולת הכוחות לצאת במהירות להגנת היישובים. דקות לאחר מכן, בשעה 6:32, זיהה מערך התצפיות תנועת מחבלים לעבר מעבר ארז. מחלקת העתודה יצאה מהמחנה לנקודת החדירה, אך נדרשה לשוב במהירות חזרה.
ב־6:41 חדרו המחבלים לשטח ישראל דרך פרצה בגדר, והתפזרו במתחם הטרמינל ובמעבר הרכוב. ב־6:50 שבה מחלקת העתודה למחנה, והמ"מ הורה על היערכות למתקפה הצפויה.
השלב השני: ניסיון חדירה למחנה והפריצה בפועל (6:55–7:00)
בדקות שקדמו לשעה 7:00 ניסו המחבלים לפגוע בחומת המחנה באמצעות מטען חבלה – אך ללא הצלחה. הסמב"צית הכריזה על התבצרות בתוך החדרים. באותן דקות הצליח לוחם אחד לירות לעבר מחבלים על גג הטרמינל, אך במקביל חדרה קבוצה אחרת של מחבלים דרך השער האחורי של המחנה – והחלה הלחימה פנים אל פנים בשטח הבסיס.
בהחלט, הנה ניסוח מחודש ורציף לקטע המתאר את שלבי הקרב, מנוסח בסגנון עיתונאי:
רגעי החטיפה ותחילת הלחימה – 7:00 ועד 7:20
בשעה 7:00 בבוקר יצאו שלושה לוחמים מיחידת ה"בלון" לכיוון חדר האוכל, שם חברו למפקדם. דקה לאחר מכן פוצצו המחבלים את השער הראשי של מחנה ארז. אחד המפקדים ניסה לעכב את ההתקדמות באמצעות ירי – אך ללא הצלחה. המחבלים חדרו פנימה והתפצלו לכמה כיוונים.
במרחב חדר האוכל השליך מחבל רימונים לעבר לוחמי ה"בלון", שאולצו לסגת לחמ"ל. בו בזמן התקדמה קבוצת מחבלים למגורי חיילי המת"ק – שם התרחש האסון הכבד ביותר: שלושה חיילים נהרגו במקום ושלושה נוספים נחטפו בעודם בחיים. קצין האג"ם של החטיבה הצפונית הכריז בקשר על אירוע חטיפה.
קרב קשה ורצוף – 7:20 עד 9:30
במשך יותר משעתיים התנהלו חילופי אש עזים במספר מוקדים במחנה. לוחמי צה"ל הצליחו לחסל כמה מחבלים, וחיל האוויר החל לתקוף מטרות באזור הגבול, כולל רכבים שנעו לכיוון ישראל – מהלך שסייע לבלום המשך חדירה.
בשעה 9:00 התקבלה הנחיה ממפקד העתודה, שנמסרה טלפונית, לפיה הלוחמים צריכים להיכנס למרחב מוגן בעקבות ירי מתוכנן של כלי טיס. כאשר מפקד מחלקה הגיע למקום דקות לאחר מכן, ולא הבחין בכוחות, הוא הסיק בטעות כי לא נותרו שורדים במחנה.
נפילת המחנה וההשתלטות השנייה – 10:30 עד 23:00
בשעה 10:30 החלה מתקפה נוספת: כ־100 מחבלים נוספים חדרו למרחב מחנה ארז והחלו בביזה, שריפות והשחתת מתקנים. מפקד המחלקה, שעדיין שהה בשטח, הצליח להיחלץ עם לוחם נוסף דרך חממות נתיב העשרה, שם חברו ללחימה עם רבש"ץ המושב.
לאורך שעות היום המשיכו כוחות צה"ל בסריקות בשטח המחנה, חילצו לוחמים חיים, ואיתרו את גופות הנופלים. רק בשעה 23:00 – 17 שעות לאחר פתיחת המתקפה – חזרה השליטה במחנה לידי הכוח הגזרתי.
נקודת האור
למרות הכשלים הרבים, התחקיר ציין לחיוב החלטה אחת: מג"ד 77 שלח את כוחותיו הזמינים להילחם ביישובים הסמוכים על פני הגנה על מת"ק ארז. החתירה למגע והלחימה בשעה הראשונה, גם אם לא מנעו את הטרגדיה, תרמו להצלת חיים רבים ומנעו נזק בהיקף גדול יותר.
ממצאי התחקיר
התחקיר הצביע על שורת כשלים חמורים שהתגלו במהלך הקרב במספר תחומים מרכזיים. בין היתר, נמצא כי היו פערים משמעותיים במעבר ממצב הגנתי ללחימה – והיכולת לתמרן במהירות ולשנות מצב לא הייתה מספקת. בנוסף, הכוח הלוחם שהיה מוצב במרחב לא תאם את עוצמת האיום שהתממש בפועל.
בתחום הפיקוד והשליטה נרשם כשל בולט: ניהול הלחימה נעשה בטלפון, ללא שליטה אפקטיבית בשטח, ולוחמים נאלצו לפעול באופן עצמאי. כמו כן, לא היה כוח ארטילרי בגזרה שיכול היה לספק סיוע, ואמצעי ירי תלול מסלול לא זוהו כסימני התרעה מוקדמים. עוד עלה כי לוחם אחד נמצא בשטח הקרב ללא נשק.
לצד הביקורת החריפה, התחקיר הדגיש לחיוב את החלטתו של מפקד גדוד 77, אשר בחר להתמקד בהגנת היישובים הסמוכים על פני הגנה על מחנה ארז – החלטה שנקבע כי סייעה להצלת חיי אזרחים.
