בעיצומה של עסקת החטופים ובמקביל למימוש שלב א', צה"ל השלים את פינוי ציר נצרים, במטרה לאפשר לפלסטינים מעבר מדרום הרצועה לצפונה. אך עבור רבים מהחוזרים, המפגש עם המציאות בצפון הרצועה הפך לטלטלה של ממש. ההרס הנרחב הפך את האזור לבלתי ראוי למחייה.
לפי דיווחים ברשתות החברתיות והתקשורת הערבית, רבים מהשבים לצפון הרצועה נוכחו לראות כי אין להם אפשרות לחדש שם את חייהם. מה שהוביל רבים מהם לשוב דרומה, גם אם מחכה להם שם אוהל רעוע ותנאי מחיה בסיסיים בלבד. נוסף על כך, מתגברים הקולות בקרב תושבים פלסטינים המבקשים את פתיחת מעברים ליציאה מהרצועה על מנת להגר ממנה למדינות אחרות.
כדי להבין לעומק את תמונת המצב ברצועת עזה, שוחחנו עם בן-ציון מקלס, מומחה לניתוח מפות ותצלומי אוויר, ומנהל ערוץ הטלגרם הפופולרי "בן-ציון מקלס – גיאו-אנליסט". מאז פרוץ מלחמת "חרבות ברזל", מפרסם מקלס תמונות לוויין הממחישות את מצב השטח, מימדי ההרס והתקדמות כוחות צה"ל – ומספק ניתוחים בהירים ומדויקים לקהל הרחב. עם קהל עוקבים נאמן ומתרחב, ניתוחיו הפכו למקור מידע חשוב להבנת המצב בשטח.
"זה לא היה רק מבצע צבאי – זו הייתה מחיקה גיאוגרפית"
בשיחה של "רגע NEWS" עם מקלס, הוא מסביר לנו על הממצאים שלו מניתוח תצלומי הלווין של רצועת עזה המתארים הרס חסר תקדים שלטענתו חריגים בהיקפם. לדבריו, כ-50% מצפון הרצועה הפכו לבלתי ראויים למגורים. "אם נדבר על מצב עזה מאז תחילת הפסקת האש, בערים כמו ג'אבליה ועזה עצמה כמעט מחצית מהמבנים פשוט אינם קיימים יותר. אזורים שלמים נמחקו, והתשתיות קרסו. יש אזורים שיש עוד שלדים של המבנים, אבל יש מקומות שפשוט יש רק חולות ואין זכר למבנים".
לדבריו, כשהוא מנתח את צילומי הלוויין של עזה, הוא רואה לא רק הרס מבנים, אלא גם שינוי יסודי של השטח. "כאשר צה"ל הרחיב את אזור נצרים כדי לנתק את צפון הרצועה מדרומה, זה לא היה רק מבצע צבאי – זו הייתה מחיקה גיאוגרפית. נוצר מסדרון ריק מבתים לאורך מספר קילומטרים. בעבר היו שם הרבה כפרים, היום אין שם כלום ואין למה לחזור לשם. כל מי שגר מדרום לעזה ועד נחל עזה, הכל נמחק לגמרי".
בנוסף להרס בצפון, גם הדרום ספג פגיעות כבדות, במיוחד באזור חאן יונס. "בערך 30% מהמבנים שם אינם קיימים יותר", הוא מציין. "הרבה אנשים שמנסים לחזור צפונה פשוט לא מוצאים לאן לחזור, ולכן הם מעדיפים להקים אוהלים בדרום. זה מסביר למה כמעט מחצית מהעזתים שחזרו צפונה, חוזרים עכשיו דרומה. אין שם תשתיות ורוב הבתים לא ראויים למגורים".
האמנות של זיהוי מקומות מתמונות לוויין
בן-ציון מקלס משקיע את מרצו בניתוח מפות ותצלומי אוויר מתוך עניין עמוק והבנה בחשיבותו של מידע גיאוגרפי מדויק. תהליך העבודה שלו מבוסס על איתור נקודות מפתח באמצעות צילומים מהרשתות החברתיות ודיווחים חדשותיים. כאשר מתקבלת תמונה של זירה מסוימת, הוא אינו מסתמך רק על סימנים גלויים לעין, אלא משתמש ב'עוגנים' – אלמנטים ייחודיים בנוף שמאפשרים לו להתאים את התמונה למפה קיימת.
העוגנים יכולים להיות מבנים מסוימים, צורת הכבישים, קווי המתאר של הרים ברקע ואפילו מסגדים. באמצעות אלמנטים אלו, הוא מסוגל לאתר את המיקום המדויק של התמונה, לעיתים אף על סמך זוויות ההרים בלבד. השיטה הזו מאפשרת לו לספק ניתוחים מדויקים של מצבי השטח ברצועת עזה ובאזורים נוספים, ולהעניק לעוקביו תמונה ברורה של ההתפתחויות בשטח.
איך הגעת לתחום הזה?
"כבר כנער, עוד לפני הצבא, הייתי פותח מפות של מקומות שונים בעולם, מנתח נופים ולומד לזהות דפוסים גיאוגרפיים", מספר מקלס. "למדתי ממש באופן עצמאי איך לזהות ולעשות גיאולוקציה למפות וצילומי לווין. לפעמים אתה רואה איזה פרט בנוף, ואז אתה מזהה אותו פשוט ממבט עילי. בסופו של דבר זה צורך חשיבה מחוץ לקופסה. להבין את מה שאני רואה מולי, ואיך אמורים לראות אותו מלמעלה".
ראייה חדה מגובה עשרות קילומטרים
היכולת לנתח אזור שלם מהאוויר ולהבין מה באמת קורה בו היא מיומנות נדירה. מקלס משמש כמעין חוקר עצמאי, המספק מידע בלתי תלוי, מעבר למה שדיווחים רשמיים מאפשרים. "בסופו של דבר, צילומי לוויין לא משקרים," הוא אומר. "הם מספרים את הסיפור כפי שהוא באמת".
תותח!
משקיע מעצמו כדי לתת מידע אמין ומעודכן יותר מבלי לקבל הרבה בתמורה, ישר כוח! המשך כך!
כתבה נהדרת, תודה לכם!