על פי דיווח בפייננשל טיימס, איחוד האמירויות הפכה למדינה הראשונה המביעה נכונות לשלוח כוחות קרקעיים לרצועת עזה כחלק ממשימת ייצוב בינלאומית לאחר המלחמה. לאנה נוסייבה, שליחה מיוחדת של משרד החוץ האמירתי, מסרה כי מדינתה תשקול להשתתף במשימה בתנאים מסוימים.
נוסייבה הדגישה: "השתתפות איחוד האמירויות תתאפשר רק בהזמנת הרשות הפלסטינית, לאחר שזו תעבור רפורמה או תונהג על ידי ראש ממשלה בעל סמכויות מורחבות." היא הוסיפה כי ארצה תשקול את המהלך רק אם ארצות הברית תוביל אותו ותתמוך בצעדים לקראת הקמת מדינה פלסטינית.
איחוד האמירויות, שנרמלה את יחסיה עם ישראל ב-2020, מקיימת שיחות על "היום שאחרי" עם כל הגורמים הרלוונטיים באזור. ארצות הברית מעודדת מדינות ערב להשתתף בכוח רב-לאומי בעזה, אך לא צפויה לשלוח כוחות אמריקניים לרצועה.
עם זאת, הרעיון נתקל בהתנגדות מצד ישראל. ראש הממשלה נתניהו דחה באופן עקבי כל מהלך לקראת הקמת מדינה פלסטינית ומתנגד לכל תפקיד של הרשות הפלסטינית בעזה, בעומדו על כך שישראל תשמור על שליטה ביטחונית כוללת באזור.
נוסייבה טענה כי "החלופה למשימת הייצוב היא לעשות יותר מאותו הדבר, מה שיוביל רק לאלימות, רדיקליזם וסבל נוספים עבור פלסטינים וישראלים כאחד."
איחוד האמירויות נחשבת לבעלת אחד הצבאות הערביים המאומנים ביותר, וכבר כעת יש לה נוכחות בעזה, שם היא מפעילה בית חולים שדה ומספקת סיוע הומניטרי. ההצעה האמירתית מעלה שאלות מורכבות לגבי עתיד הרצועה ומדגישה את הצורך בפתרונות ארוכי טווח לסכסוך.
