בזמן שהמערכה מול איראן נמשכת, ארצות הברית החלה להעביר לישראל משלוחי חימושים עבור חיל האוויר. לפי מידע שפורסם הבוקר (א'), בחדשות כאן 11, בימים האחרונים נחתו בארץ שורה של מטוסי תובלה שהביאו תחמושת המיועדת להמשך ההגנה על אזרחי המדינה והתקיפות נגד יעדים באיראן.
המהלך מגיע לאחר שבמהלך הלחימה הוטלו כבר יותר מ-11 אלף חימושים על מטרות ברחבי איראן. היקף התקיפות הגבוה יצר צורך מתמשך בהשלמת מלאים ובהעברת ציוד נוסף לצה"ל, בעיקר עבור חיל האוויר שמוביל את המערכה.

ברקע: דיווח מפוקפק על מחסור במיירטים
העברת החימושים מתבצעת במקביל לדיווח על ירידה במלאי מיירטי הטילים הבליסטיים של ישראל. על פי פרסומים בארצות הברית, ישראל עדכנה את וושינגטון כי המלאים הצטמצמו משמעותית בעקבות הלחימה המתמשכת מול איראן. מנגד במערכת הביטחון הבהירו: "יש לנו מספיק מיירטים לכל מערכות ההגנה, גם לאורך זמן רב".
עוד באותו הנושא
- סיכום חדשות היום | טראמפ שוקל תקיפה באיראן ובישראל נערכים לבחירות שברקע שיחה משותפת של נתניהו, סמוטריץ והרב אלי סדן
- אחרי חודשים של עיכוב: מאות עמותות יקבלו מחר אישור להטבות מס לתורמים בוועדת הכספים
- בשורות משמחות: פיפ"א הענישה את מאמן נבחרת מצרים חוסאם חסן שהניף דגל אש"ף במהלך המונדיאל – והוא ייאלץ לצפות מהיציע בנבחרת שלו בשלושת המשחקים הקרובים
- בשורות משמחות מאירופה! ראש ממשלת הונגריה הטרי, פטר מדיאר, אמר במהלך פגישה עם הנשיא הרצוג כי היחסים בין ישראל להונגריה "מדהימים" ואף הוסיף: "אני רוצה לבקר אצלכם בקרוב". הרצוג השיב: "בהחלט, אני מזמין אותך"

שכבת ההגנה המרכזית מול טילים בליסטיים
המיירטים נחשבים לשכבת ההגנה המרכזית נגד טילים בליסטיים ארוכי טווח. מערכת כיפת ברזל מיועדת בעיקר לאיומים קצרי טווח כמו רקטות, ומערכות היירוט המתקדמות מטפלות בטילים המשוגרים ממרחקים גדולים ובמהירויות גבוהות.
בצה"ל משתמשים גם במטוסי קרב לצורך יירוטים מסוימים, אך מדובר בפתרון משלים בלבד למערך ההגנה הרב שכבתית שנועדה להתמודד עם איומים מסוג זה.
הממשלה אישרה תוספת תקציבית לביטחון
בתוך כך, הממשלה אישרה לאחרונה צעדים תקציביים שנועדו לתמוך בהמשך המערכה. בין היתר אושר קיצוץ רוחבי של מיליארד שקלים מתקציבי משרדי הממשלה לטובת רכש ביטחוני מסווג והצטיידות הקשורה למבצע "שאגת הארי". בנוסף, מוקדם יותר השבוע אושרה גם הגדלה משמעותית של תקציב הביטחון באמצעות קיצוץ רוחבי של כ-3 אחוזים מתקציבי המשרדים, מהלך שהוסיף למערכת הביטחון כ-30 מיליארד שקלים.

