"שורף לי בנשמה שלא אזכה לעשות אתך שבת": קלמנזון, רדוצקי והצ'ולנט

"מעריץ את דמותך ואת גבורתך. את הפשטות שהייתה בך": סיפור מרגש שפרסם הפעיל החברתי, יחיאל רדוצקי, על האור ואהבה שהיו בגיבור ישראל אלחנן קלמנזון ז"ל
צ'ולנט לשבת

אלחנן קלמזון | קרדיט: דובר צה"ל

הפעיל החברתי ומשרת המילואים, יחיאל רדוצקי, פרסם אמש (ב') פוסט ובו סיפור מעורר השראה על דמותו של גיבור ישראל, אלחנן קלמנזון. רדוצקי מספר על פגישתו הראשונה עם אלחנן, שנולדה אך ורק מרצונו לעשות צ'ולנט במסגרת שבוע שמירות בסוף הטירונות.

מגיע עם ידיים עמוסות בכל טוב

יחיאל מספר איך קיבל ב-2015, בזמן שירותו הצבאי, שיבוץ לעשות שבוע שמירות בישוב עותניאל שבדרום הר חברון. "יום חמישי נוחת ביישוב וישר טורח לעדכן את החבר'ה בפייסבוק שאני בגזרה", הוא כותב. "מתארגנים על משמרות, מי בשמירה, מי בשינה ומי מבשל". באותו רגע יחיאל מחליט שהוא רוצה להכין צ'ולנט לשבת. תוך כדי ההתארגנות הוא מקבל הודעה מאלחנן, תושב המקום. אלחנן מציע את עזרתו.

יחיאל משתף את אלחנן שחסרים לו כמה מצרכים להכנת הצ'ולנט. בתגובה קלמנזון מציע לו להתארח בביתו ולאכול שם צ'ולנט. אבל יחיאל לא מוותר. הוא רוצה להכין צ'ולנט. למחרת אלחנן מגיע עם ידיים עמוסות בכל טוב, וכמובן את כל המצרכים לצ'ולנט מוצלח. רדוצקי מבקש שיעשו תמונה משותפת אבל אלחנן מסרב בנימוס.

"מתי אתם מגיעים אלי לשבת?"

"הפכנו לחברים בשלט רחוק", משתף רדוצקי. "מכתבים בלי הפסקה כמעט על כל נושא שבעולם. הוא ידע עלי הכל אבל לא חפר בעולם, ידע את הכאבים והפצעים הנסתרים והגלויים ומעולם לא חיטט בהם". רק על על דבר אחד אלחנן חפר ליחיאל בלי הפסקה. "מתי אתם מגיעים אלי לשבת?".

יחיאל מספר שהתחמק מהשאלה כל פעם מחדש. "עשרות פעמים ובכל פעם סירוב", מתאר רדוצקי. הוא גם מוסיף הודעה שאלחנן שלח לו על הגעתו לשבת בתגובות של הפוסט. הם ממשיכים להתכתב וממשיכים לדבר. רדוצקי מספר שהוא מעולם לא ידע במה אלחנן עובד ומה הוא עושה, אבל היה נראה שהוא ממש מעריך ומכבד חיילים ואנשי כוחות הביטחון.

מעריץ את דמותך ואת גבורתך

רדוצקי מממשיך וכותב: "את הסיפור של אלחנן קלמנזון, גיבור ישראל, כולם מכירים. איך הוא קפץ בבוקר חג שמחת תורה, ה-7 לעשירי, לעוטף, חיסל עשרות מחבלים במו ידיו ונפל כגיבור ישראל. איך בזכותו נצלו מאות אנשים ויותר ממוות בטוח. איך בנופלו ציווה את החיים. איך בגבורתו מנע אסון גדול וכבד בהרבה".

"מתגעגע אליך אחי אלחנן. מעריץ את דמותך ואת גבורתך. אני הפשטות שהייתה בך. את אהבת האדם שלך. את מי שאתה. שורף לי בנשמה שלא אזכה לעשות אתך שבת", מסיים יחיאל בגעגוע וכאב.

שתפו כתבה זו:

0 0 הצביעו
דירוג הכתבה
guest
0 תגובות
משוב מוטבע
הצג את כל התגובות
אחרונים
טוען עוד כתבות