ב-2021 הועברה בישראל רפורמה שקטה בענף הבנייה: עד אז נאלצו קבלנים ויזמים להשיג אישורים מידי משרים ממשלתיים בהליך בירוקרטי מפרך, עתיר רגולציות ושנמשך לרוב זמן רב במיוחד. אך באותה השנה הוחלט כי מספיק שחלק מהאישורים יעברו רק דרך מכוני בקרה, שאחראיים בעיקר על הביטחון של העובדים ואתרי העבודה השונים ברחבי ישראל. מכוני הבקרה הראשונים נפתחו רק ב-2018, לאחר מספר אסונות בנייה וקריסות מבנים שהתחוללו בישראל וברחבי העולם.
60 אלף היתרים
על פי פרסום באתר ynet הרפורמה הוכיחה את עצמה, ומכוני הבקרה הפכו לכלי יעיל לעקיפת בירוקרטיות. מאז הרפורמה העניקו המכונים לא פחות מ-60 אלף היתרים לפרויקטים שונים ברחבי ישראל, מבתים פרטיים ועד למבנים ציבוריים.
עוד כאלפיים בקשות ממתינות לאישור, אבל רוב-רובו של הפקק הבירוקרטי שרדף את קבלני ישראל במשך עשורים ארוכים – שוחרר כמעט לחלוטין, ומאפשר לענף הבנייה הישראלי להתקדם בתנופה מחודשת לבניית פרויקטים חדשים.
תוכניות לעתיד: הרחבת סמכויות
גם לאחר הרפורמה, חלק מסמכויות מכוני הבקרה עודן מוגבלות, וצפויות להתרחב בפעימות. רק בחודש יולי האחרון נתקבל היתר לדון במבני ציבור בגובה עד 42 מטר, וכן במבני ציבור; ובחודש שעבר קיבלו המכונים סמכויות גם על מבני משרדים גבוהים, וכן מבני אחסנה. רק בעוד כשנה צפויים המכונים לקבל סמכות על כלל המבנים, למעט כאלו שיוגדרו כחריגים (בשל גובה רב, או חשיבות אחרת).
גיא כהן, סמנכ"ל תכנון בחברת יעז התחדשות עירונית, אמר כי: "החלטנו לרכז את כלל הנספחים ואישורי היועצים אצל גורם אחד, יעיל ומקצועי שמגיב מהר ומרכז את ההערות שלו במועד אחד ובאופן ברור. מדובר בתפיסת עולם חדשה של קיצור זמנים ברישוי וייעול תהליכים, תוך שילוב הבנת צרכי המתכננים והיזם. אנו רואים את קיצור הזמנים בין החלטת ועדה להוצאת היתר במחצית מהזמן שהיה נהוג עד כה".
