נושא האחדות מטריד רבים בחברה הישראלית. לא מעט שואלים איך ניתן לאחות את הקרעים שנוצרו ולהמשיך מכאן? אחד הארגונים שמנסים להתמודד עם השאלה המורכבת, הוא ארגון 'אחדות עכשיו'. הארגון מקיים חוגי בית משותפים בין אנשים עם דעות פוליטיות שונות בישראל. ארז ברכץ, מנהל קמפיין 'אחדות עכשיו', מסביר כיצד הגיע להבנה להקים את הארגון.
צורך באחדות, עוד לפני ה-7 באוקטובר
"הצורך באחדות לא נולד ב-7 לאוקטובר", מציין ברכץ, "אלא עוד בשנה שקדמה לה, מה שמכנים שנת הרפורמה. שם אנחנו ראינו את הסכנה הברורה והמיידית לחברה הישראלית, שהיא השבריריות ב'דבק' שלנו. במכנה המשותף שלנו. כל אחד מתרגם אחרת את המכנה המשותף. הרי מדובר פה בסוף באסופה של שבטים ושל קיבוץ גלויות, שאין מכנה משותף בין אדם שמגיע מרוסיה ובן אדם שמגיע מצפון אפריקה".

למה אתה חושב כך? לכאורה המכנה המשותף הוא ארץ ישראל ושיבת ציון. זה מה שגרם לכלל היהודים לעלות לארץ.
עוד באותו הנושא
"ב-77 שנות קיומה, מדינת ישראל הייתה עסוקה כל הזמן בהישרדות. הן בהישרדות כלכלית, והן במלחמות שלא פסקו כל הזמן. כשאתה נמצא בעשייה ובהקמה, אתה לא מתפנה לשאול שאלות מהותיות של זהות, של מי אני? מי אנחנו? וכו'. בעשור האחרון הצלחנו להגיע לאיזשהו שקט ביטחוני, רווחה ושגשוג כלכלי. על פניו אנשים צריכים להגיד לעצמם 'כמה טוב לנו פה', ועדיין כולם מתלוננים. למה? כי אנשים התפנו רגע לדבר על המהות. מי אנחנו? מה הם פני המדינה? האם המדינה היא מפא"י של אז, מה שנקרא 'ארץ ישראל היפה של פעם'? היא ארץ ישראל השלמה? היא יהודית דתית-חרדית? פתאום הקצוות התחילו להתחדד והדיון על מי אנחנו ולאן אנחנו הולכים, הוצף מעל פני השטח".

"במשך השנים אמרו לך שיש איזושהי חלוקה במדינת ישראל, לאיך אתה מגדיר את עצמך", מסביר ברכץ. "האם אתה קודם כל יהודי ואחרי זה ישראלי, או קודם כל ישראלי ואחרי זה יהודי. השפיץ הזה התנקז ב-2023, למטען מהותי ששואל האם המדינה הזאת היא מדינה שהיא קודם כל דמוקרטית, מדינת כל אזרחיה, והיא יכולה להיות עוד מדינה באיחוד האירופאי בפוטנציה, או שהמדינה הזאת היא קודם כל מדינה יהודית והדמוקרטיה היא-היא כלי כדי להתנהל בה?".
למה אנחנו כאן?
ארז מציין כי טבח שמחת תורה ב-7 באוקטובר היה תזכורת כואבת למשמעות קיומנו בישראל. לדבריו, "אנחנו כאן כי אנחנו יהודים!".
"אם תעשה היום סקר אתה תראה שיש חיפוש של הזהות היהודית כמעט בכל מקום. אפילו אצל קיבוצניקים שבחיים לא היו בבתי כנסת, שלא מכירים בכלל את את המסורת היהודית. במשך שנים הסבירו להם שהמסורת היהודית היא דת שזה אומר חוקים, כלומר מדינת הלכה, חרדים. כל השנאה שהדביקו לחרדים, זה נדבק גם ליהדות וזה לא נכון".
למה זה לא נכון?
"היהדות היא מסורת של 3,500 שנה, והיא לא שייכת לאיזה צד ספציפי. היא שייכת לכולם. בעקבות כך שהזהות היהודית התחדדה, כל אחד בגזרה שלו התחיל לחפש ולנסות להבין מה זה אומר להיות יהודי? מכאן אנחנו יכולים להתחיל לדבר ולהבין מה המכנה המשותף שלנו? למה אנחנו פה?".
בעקבות כך הקים ארז את ארגון 'אחדות עכשיו'. מדובר בפורום א-פוליטי שמטרתו לקדם הסברה עם מסרים חיוביים, הוצאת השנאה מתוך השיח הישראלי ויצירת מפגשים של אנשים מקצוות שונות של הדעות הפוליטיות.
"הפורום הזה הוא כולל גם אנשי רוח וגם אנשי עסקים. בניהם ניתן למצוא את הרב גרוסמן, מרים פרץ, ליאורה עופר, אברי גלעד, יהורם גאון ועוד. כולם החליטו להתאחד, כל אחד בדעותיו הפוליטיות שלו, כאשר המטרה היחידה שלו היא להפגיש בין אנשים ולגבש ביחד את החזון היהודי של מדינת ישראל השנים הקרובות עבור הדורות הבאים. לא לחכות עכשיו שמלמעלה יחליטו בשבילנו".

אסור לנו להתייאש!
יש כאלה שיגידו שהם ניסו לדבר ולא רצו להקשיב להם והם התייאשו מלנסות לדבר אחד עם השני.
"אני יודע להגיד שהאנשים שלא מוכנים להידבר ולהקשיב, מדובר בסוף בפחות מ-20% מהציבור בישראל. זה ציבור שאני לא מבזבז עליו אנרגיות. אני מדבר ל80% מהציבור הישראלי שהלב שלו נמצא במקום הנכון. זה שיש לך קיצוניים שהשנאה מעוורת אותם מ2 הצדדים, אז אני לא מבזבז עליהם אנרגיה. אבל מה הבעיה? שלהם יש את המגפון הכי גדול, וזה נשמע כאילו הם 90% מהציבור, והם אלה שגם יושבים באולפנים ברוב הפאנלים".
"כ-15,000 ישראלים כבר נרשמו למפגשים, ומתוכם 2600 כבר נפגשו אחד עם השני ועשו גם התנדבויות ביחד. אתה רואה כמה אנשים טובים יש בישראל שאף אחד לא מדבר עליהם ולא מסקר אותם. זה לא רק אצלנו. יש הרבה גופים שעוסקים בקירוב לבבות ועזרה הדדית ולא מדברים עליהם".
"אין לנו פריבלגיה להרים ידיים!" מציין ברכץ, "אם נרים ידיים, זה עניין של זמן עד שה-7 באוקטובר יגיע שוב. חייבים לבוא ולדבר אחד עם השני. אם כולנו נצא לרחוב ונדבר אחד עם השני, נבין שרוב האנשים הם טובים ואלה שמובילים לשיח של שנאה, הם מיעוט קטן בחברה הישראלית".