באירוע מרגש באשדוד נחנך השבוע מחדש "בית אליאב", בית חם לנוער בסיכון שהוקדש לזכרו לזכרו של סמל אליאב אסטיוקר ז"ל – לוחם חטיבת הנח"ל שנפל בקרבות בצפון רצועת עזה.
"יש אנשים שצריכים אותי ואני אהיה שם"
אליאב אסטיוקר ז"ל שירת בגדוד 931 והיה חייל מסור שחתר תמיד להיות בחזית. "אליאב תמיד ביקש להיות איפה שצריכים אותו. גם כשהצעתי לו לחזור הביתה לשבת, הוא ענה לי: 'יש אנשים שצריכים אותי ואני אהיה שם'", סיפר עמיחי אביאור שהיה מחנכו של אליאב.

"אליאב ממשיך לגעת בלבבות"
"בית אליאב" הוקם לפני מספר שנים ביוזמת אריה גולדברג, תושב אשדוד שהפך את ביתו למקלט עבור בני נוער שנפלטו ממסגרות או התמודדו עם משברים אישיים. הבית פועל 24 שעות ביממה ומציע מיטות, אוכל חם, פעילויות חינוכיות ובעיקר – אוזן קשבת, לב פתוח וקהילה מחבקת. הכל נעשה בהתנדבות מלאה. השבוע נחנך "בית אליאב" מחדש לאחר שיפוץ מקיף בעלות של מאות אלפי שקלים ביוזמת ארגון "לזכר לנצח".
עוד באותו הנושא
- שירה ואחדות בכותל בסיום צום תשעה באב
- ארגון המורים ביטל את סכסוך העבודה שהכריז לקראת ה-1.9
- בשורות טובות לחובבי קפה: איגוד הלב האמריקני חושף במחקר חדש כי שתיית עד 5 כוסות קפה ביום עשויה להפחית את הסיכון לדום לב, שבץ מוחי וסכרת.
- מוותרים על מאות אלפי שקלים: הזמר עומר אדם וארוסתו סשה ישראלוביץ' מבקשים מהמוזמנים לחתונתם, שתתקיים בחודש הבא באיטליה, לוותר על המתנות ולהעביר את שוויין הכספי כתרומה לעמותת "חיוך של ילד", המסייעת לילדים חולי סרטן ולמשפחותיהם
"הבית הזה של הצעירים, זה בדיוק הסיפור של הבן שלי. אם הוא היה כאן היום, אין לי ספק שהוא היה מתנדב כאן. כי זאת הייתה דרכו להפיץ טוב," סיפר יעקב אסטיוקר, אביו של אליאב ז"ל.
אמו ליאת הוסיפה: "בית אליאב, זה בדיוק הדרך שבה אליאב ממשיך לגעת בלבבות של נערים, לתת להם סיכוי, לחבק אותם, כמו שהוא היה עושה במהלך חייו".

"תמיד יש כאן מישהו – רק תבוא"
בטקס החנוכה השתתפו בני המשפחה, סגן ראש העיר אלי נכט, חברי מועצה והרב מאיר אבוחצירא שליט"א.
גרשי קורניצר, מנכ"ל "לזכר לנצח" נשא דברים: "החזון שלנו הוא להפוך את הזיכרון של הנופלים למקור חיים, לאנרגיה שממשיכה לפעול ולעשות טוב בעולם. בית אליאב הוא מגדלור של תקווה. זו לא רק הנצחה, זו שליחות שמצילה נפשות. אליאב ממשיך להפיץ טוב גם עכשיו".
גם הנערים שגדלו במקום סיפרו על הכוח שקיבלו במקום הזה. מוטי, אחד מהם, שיתף בסיפורו: "בגיל 17 וחצי הייתי לבד. פתאום אני קולט אנשים נורמטיביים מדברים איתי, לא דוחים אותי. בטקס ההשבעה שלי כולם באו. תמכו בי כמו משפחה. עד היום, תמיד יש כאן מישהו – בכל שעה. רק תבוא".
גם זה מרגש, תודה לכתבת המופלאה ולאתר המקסים הזה שנותן לנו דברים טובים