בבית הכנסת "אהבת שלום" במושב אמציה, התקיימה היום (א') הכנסת ספר תורה מרגשת במיוחד. עשרות בני משפחה, חברים ותושבים התכנסו כדי ללוות את הספר החדש בכניסתו להיכל, אך מעבר לחגיגיות – האירוע הזה נשא עמו סיפור של כאב גדול ותקווה.
החלום של הבן התגשם
היוזמה לכתיבת ספר התורה נולדה מבקשתו של נער צעיר, בנו של חיים בן אריה ז"ל, שביקש להנציח את אביו בדרך שתשקף את חייו – דרך של תורה, נתינה וקשר חזק לקהילה. איש החסד שי גראוכר, שידוע בפעילותו למען משפחות שנפגעו במלחמה, ליווה את המשפחה וסייע בהגשמת החלום. כאשר הם עמדו יחד מול הקהל וספר התורה, היה אפשר לחוש את המשמעות הגדולה של הרגע.
עוד באותו הנושא
- בשורות טובות לחובבי קפה: איגוד הלב האמריקני חושף במחקר חדש כי שתיית עד 5 כוסות קפה ביום עשויה להפחית את הסיכון לדום לב, שבץ מוחי וסכרת.
- מוותרים על מאות אלפי שקלים: הזמר עומר אדם וארוסתו סשה ישראלוביץ' מבקשים מהמוזמנים לחתונתם, שתתקיים בחודש הבא באיטליה, לוותר על המתנות ולהעביר את שוויין הכספי כתרומה לעמותת "חיוך של ילד", המסייעת לילדים חולי סרטן ולמשפחותיהם
- משלחת הסיוע של פיקוד העורף לוונצואלה נכנסה לשבוע השלישי לפעילותה
- תושבי בארי נרתמו לעזרת נפגעי השריפה בחוות גלעד
חיים בן אריה ז"ל: "הנהג של הילדים מגוש קטיף"
חיים בן אריה היה דמות מוכרת ואהובה בגוש קטיף שנים רבות. הוא היה הנהג של הילדים, האיש שאסף מידי בוקר תלמידים מהיישובים, הסיע משפחות לטיפולים רפואיים ועמד לרשות כל מי שהיה צריך עזרה. החיוך שלו, האדיבות והנכונות להושיט יד לכל אחד הפכו אותו לאחד האנשים הבולטים בקהילה. גם לאחר הפינוי מגוש קטיף שמר על קשר עמוק עם התושבים, והפך לסמל של נתינה שקטה ומתמשכת.
בבוקר ה-7 באוקטובר, כשדיווחים על ההתקפות בדרום החלו לזרום, חיים נחלץ לעזור, כפי שעשה כל חייו. הוא נסע לכיוון אזור בארי מתוך רצון אמיתי להיות שם עבור מי שזקוקים לעזרה. כשהגיע למקום נתקל במראות מזוויעים שאיש אינו אמור לראות בחייו.
הוא עשה את כל מה שיכל כדי לעזור, כפי שעשה תמיד, אבל המפגש עם הזוועות הותיר בו חותם עמוק. בני משפחתו מספרים שמאותו יום משהו בו השתנה. הוא התקשה לישון, התקשה לדבר ולשוב לשגרה. שבועות ספורים לאחר מכן נמצא חיים באוטובוס, ללא רוח חיים.
חיים שכל חייו ריפא ועזר לאחרים, לא שרד את הפגיעה הנפשית הקשה ומשפחתו בחרה להנציח אותו בהכנסת ספר תורה שנכתב במיוחד לעילוי נשמתו. היום, במושב אמציה, הפך חלומו של הבן למציאות. הקהילה עטפה את המשפחה, חיזקה והובילה לכך שחיים לא יישכח.
