בין אם אתם מירושלים, ובין אם לא, ודאי שמתם לב לשינוי שמתחולל בעיר בזכות פרויקטים רבים. ירושלים, המונה כיום יותר ממיליון תושבים, צפויה לגדול לכ-1.5 מיליון איש בתוך כ-20 שנה בלבד. התושבים הרבים שצפויים להגיע זקוקים לתשתיות נאותות וליחידות דיור רבות.
28 אלף יחידות דיור חדשות ב-4 שנים
במינהל תכנון ותשתיות בעיריית ירושלים מציינים כי בשנה החולפת נרשמו נתוני שיא של כל הזמנים עם מתן היתרים לבניית כ-7,700 יחידות דיור, מתוכן יותר מ-3,000 במסגרת התחדשות עירונית. כמו כן, אושרו כ-9,500 יחידות דיור בתוכניות פינוי-בינוי, לעומת כ-3,800 ב-2023. כיום, כ-17 אלף משפחות ב-29 שכונות ירושלמיות הצטרפו לתהליך פינוי-בינוי.
במהלך 2024, עיריית ירושלים הביאה לאישורן ולכניסתן לתוקף של תוכניות בנייה רבות, הכוללות כ-16 אלף יחידות דיור, כ-512 אלף מ"ר לטובת מבני ציבור, כ-303 אלף מ"ר של שטחי תעסוקה ומסחר, וכ-59 אלף מ"ר עבור מלונאות (תוספת של כ-1,400 חדרי מלון).
בארבע השנים האחרונות (2021–2024) ניתנו היתרים להתחלת בנייה של כ-28 אלף יחידות דיור חדשות בירושלים. העירייה צופה כי תנופת הבנייה תימשך גם בשנים הקרובות, עם תחזית של כ-8,000 היתרי בנייה ב-2025. לשם השוואה, ממוצע היתרי הבנייה עד 2019 היה כ-2,500 יחידות דיור בשנה.
התחדשות עירונית
ההתחדשות העירונית, אשר מחדשת פני רחוב, פני שכונה ופני קהילה, מתמקדת בחידוש השכונות הוותיקות שנבנו בשנות ה-50', ה-60' וה-70' של המאה ה-20. בראשן קריית היובל, קריית מנחם, גילה, ארמון הנציב, גוננים ותלפיות. פרויקטים אלה מחזקים מבנים קיימים ובונים מבנים חדשים על חשבון ישנים, מייצרים שטחי ציבור רחבי ידיים, מתחמי תעסוקה ומסחר, שטחים פתוחים ועוד.
"כל זאת", אומרים בעירייה, "תוך שמירה על אופייה ההיסטורי והייחודי של העיר וצמצום הפגיעה בשטחים ירוקים". כיום מצויות בבנייה במסגרת התחדשות עירונית כ-3,000 יחידות דיור ברחבי העיר, וב-2025 צפויות להתווסף לבנייה כ-4,000 יחידות דיור.
במקביל למיזמי ההתחדשות העירונית, ירושלים עתידה להתברך בשנים הקרובות ברשת ענפה של מסילות רכבת קלה. חלק מהקווים כבר פועלים, אחרים מתוכננים וישנם גם קווים הנמצאים בהקמה, עם צפי לכ-75 ק"מ של מסילות במהלך שבע השנים הקרובות.
רשת הרכבות הקלות חוצה את העיר, מחברת בין פרויקטים, מרכזים ציבוריים ושכונות ומעודדת תהליכי התחדשות עירונית נרחבים. כך, מוקדי תעסוקה כגון הר חוצבים, תלפיות, גבעת שאול ורובע הכניסה לעיר הופכים למרכזי עסקים שוקקים, ושכונות ותיקות עוברות שינוי משמעותי עם בנייתן של אלפי דירות חדשות, שטחי מסחר ותעסוקה, מבני ציבור ושטחים ציבוריים פתוחים.
'הפרויקטור השכונתי'
כדי להתמודד עם אתגרי התכנון והפיתוח בהתחדשות עירונית, עיריית ירושלים מפעילה את מיזם 'הפרויקטור השכונתי', אשר משלב גופים עירוניים ויוצר שולחן עגול רב-משתתפים למתן מענה מיטבי לגידול הדמוגרפי ולאתגרים כגון מבני ציבור, פארקים, תנועה, מרחב ציבורי ותשתיות – תוך שימת דגש על הקמה מסונכרנת של מבני ציבור לצד מבני המגורים החדשים.
במסגרת זו, בשנה האחרונה קידמה העירייה הקמת מבני ציבור רבים, כחלק מתנופה רחבת היקף שבמסגרתה קודמו בשנים האחרונות תכנון ובינוי של יותר מ-100 מבני ציבור בכל רחבי העיר, ביניהם מבני חינוך, מתנ"סים, אולמות ספורט, ספריות, לשכות רווחה, בריכות שחייה, מעונות יום, טיפות חלב, מועדוני נוער, מרכזי יום לקשיש ומרכזי תרבות.
בין היתר, אושרה בשנה החולפת הקמת קמפוס מבני ציבור בשטח של כ-57 דונם במתחם ביה"ס דנמרק בשכונת גוננים, וכן ניתן היתר בנייה להקמת מרכז ספורט מתקדם בשטח של כ-3,000 מ"ר בהר נוף.
פרויקטים נבחרים
פרויקט קירוי כביש בגין: הפרויקט אושר בשנה החולפת וכולל הקמת פארק עירוני רחב ידיים מעל הכביש, שיחבר בין מערב העיר למרכזה ולאוניברסיטה העברית בגבעת רם. התוכנית, המשתרעת על שטח של כ-214 דונם, כוללת 2,210 יחידות דיור, שטחי תעסוקה, מסחר, מלונאות ומוסדות ציבור, לצד קריית חינוך מתקדמת ונתיבי תחבורה ציבורית. הוועדה המקומית המליצה גם על הקמת פארק נוסף של כ-35 דונם בשכונת בית הכרם, עם שטחים ירוקים, אגמים ומתקני פנאי.
בית טיילור: הסכם היסטורי בין עיריית ירושלים לחברת שיכון ובינוי מסדיר את שטח בית טיילור ועמק היובל בקריית היובל, שיהפכו לשטח ציבורי ירוק בבעלות העירייה, כולל תוספת של 15,000 מ"ר למבני קהילה וספורט. בנוסף, תוקם שכונה חדשה עם 1,500 יחידות דיור ליד דרך חברון והרכבת הקלה, כאשר 40% מהשטח יוקצה למוסדות ציבור. ההסכם פותר מחלוקת משפטית ממושכת ומשלב בין פיתוח עירוני לשמירה על שטחים ירוקים.
קריית התעסוקה בגבעת שאול: אזור התעשייה בגבעת שאול עובר מהפך לקריית תעסוקה מודרנית, עם פיתוח תשתיות וקו רכבת קלה לאורך ציר כנפי נשרים. בשנים האחרונות נבנו בו מעל 250 אלף מ"ר משרדים, ותוכניות עתידיות כוללות מאות אלפי מ"ר נוספים, עם כ-30 מבנים בגובה 18 עד 30 קומות. בשנה האחרונה אושרו פרויקטים גדולים, ביניהם מתחמי תעסוקה ומסחר ברחוב בית הדפוס (112 אלף מ"ר), מתחם מאפיית ברמן (105 אלף מ"ר) ומתחם ברחוב כנפי נשרים (31.5 אלף מ"ר).
רובע תלפיות המתחדש: אזור התעשיה תלפיות מתחדש והופך לרובע מודרני המשלב עסקים, מגורים, תרבות ותעסוקה, עם דגש על תעשייה עתירת ידע. תוכנית האב שאושרה כוללת כ-1.3 מיליון מ"ר שטחי בנייה חדשים, בהם 195,000 מ"ר לתעסוקה, 46,000 מ"ר למסחר, 30,750 מ"ר למבני ציבור וכ-10,000 יחידות דיור. בשנה החולפת אושרה תוכנית לפינוי מתחם משרד הרישוי הישן לטובת מתחם עירוב שימושים, הכולל שני מבנים בני 19 ו-30 קומות, עם 217 יחידות דיור, 24 אלף מ"ר שטחי מסחר ותעסוקה וכ-14 אלף מ"ר מבני ציבור.
רובע הכניסה לעיר: רובע הכניסה לעיר ירושלים מתקדם בביצועו כחלק ממיזם משותף של עיריית ירושלים, רשות מקרקעי ישראל ומשרדי הממשלה. התוכנית כוללת הקמת כ-20 מבנים בגובה 18 עד 40 קומות, על שטח של 219 דונם בין שדרות הרצל וגשר המיתרים למתחם בנייני האומה. הרובע יכלול 1.2 מיליון מ"ר בנייה חדשה לתעסוקה, מלונאות, מסחר, מגורים, מבני ציבור ותרבות. בשנה האחרונה אושרה תחילת העבודות על חמישה מבנים נוספים, כאשר הרובע צפוי לייצר כ-60 אלף מקומות עבודה חדשים ולשדרג את המרחב הציבורי והתחבורתי בעיר.
מהפכה תחבורתית: בין הפרויקטים הבולטים: שדרוג רחוב ש"י עגנון עם שביל אופניים ורמזור בצומת המעפילים, הקמת מעגל תנועה בצומת משה סנה ושדרות נווה יעקב, סלילת כבישים במקור חיים, קריית יובל וגבעת שאול, שדרוג רחוב קריית משה והתקנת פסי האטה והסדרי תנועה במוקדים רבים. בנוסף, העירייה פעלה לשיפור תשתיות בשכונות מזרח העיר ולתכנון הסדרי בטיחות נוספים.
מטפחים את המרחב הציבורי: פרויקטים לשיפור ההליכתיות בשכונות בית הכרם, בית וגן וגבעת מרדכי, כולל שדרוג שבילים, תאורה והנגשה. בנוסף, מתקדם תכנון מתחם התחנה ההיסטורי כמוקד תחבורתי משולב עם תחנות רכבת, רכבל ומרכז מסחר. העירייה קידמה גם אמצעים לגישור טופוגרפי כגון גשרים, מעליות ודרגנועים בשכונות מתחדשות כמו קריית היובל וגוננים, לשיפור נגישות לתחבורה ציבורית. כמו כן, פותחו מדריכי תכנון חדשים, בהם מדריך לתכנון רחובות ומדריך לבנייה לגובה באבן.
עיר נגישה לכולם: העירייה הנגישה כ-25 מבנים, כולל הספרייה המרכזית בבית העם, ותכנון הנגשת 39 מבנים נוספים להשלמה ב-2025. כ-50 גנים ו-17 מגרשי ספורט הונגשו, לצד המשך עבודות ב-16 גנים ו-13 מגרשים. כיכר ספרא הונגשה במלואה עם פתרונות כמו מערכת Right Hear ללקויי ראייה ושירותים נגישים. בנוסף, כ-2,100 עובדי עירייה עברו הדרכות נגישות, והמחלקה לנגישות טיפלה ב-588 פניות ציבור.
שומרים על המורשת התרבותית וההיסטורית: במסגרת זו, הוכרזו מבנים היסטוריים רבים לשימור בשכונות כמו אהל משה, עמק רפאים ומלחה. יוזמות נוספות כללו סיורים מיוחדים ברחוב המלך ג'ורג' לציון 100 שנה להיווסדו ושחזור בית החולים במגרש הרוסים. העירייה קידמה גם פרויקטים ציבוריים לשימור במתחם חסבון, מתחם הרכב ובית פרומין (הכנסת הראשונה), ופעלה למניעת בנייה הפוגעת במרקם ההיסטורי של העיר.
