בבוקר שמחת תורה תשפ"ד, כשבישראל החלו להתבהר ממדי טבח ה-7 באוקטובר, נועם אייזיקוביץ היה בטורונטו, אלפי קילומטרים משטחי העוטף. שום אזעקה לא פילחה את השמיים הקנדיים, שום מחבל לא חצה את הרחוב שבו גדל. אבל ככל שהידיעות זרמו – שמות מוכרים, קרובי משפחה של חברים, סיפורים מבית הכנסת – הוא החל להרגיש שמשהו במלחמה הזו נוגע אליו.
לקחת חלק בהיסטוריה
בגיל 19 הוא החליט לעזוב את קנדה ולהגיע לישראל, כדי להגן על אנשים שמעולם לא הכיר: "הבנתי שההיסטוריה של עם ישראל מתרחשת מול העיניים שלי", הוא מספר. בחודש הבא הוא יגשים את חלומו ויצטרף לשורות הצבא.
בשיחה עם "רגע NEWS" נועם סיפר על ההחלטה האמיצה שקיבל, על הדאגה של ההורים בבית ועל ההתרגשות לקראת הגיוס.
טורונטו, קנדה 2023
"נולדתי בטורונטו, בקהילה יהודית מאוד ציונית ומחוברת לעם ישראל ולמדינת ישראל. יש שם הרבה יהודים שמרגישים קשר עמוק למה שקורה בארץ ולכן האירועים של ה-7 באוקטובר לא היו רחוקים מאיתנו בכלל. להפך, הם פגעו בקהילה באופן ישיר", מספר אייזיקוביץ.
"אני זוכר את הלילה של מוצאי החג, כשהתחילו להגיע הידיעות. כבר אז התברר שלכמה אנשים מהסביבה הקרובה היו קרובים שנפגעו – חלקם אפילו נהרגו. למשל, הרב שלי, שהיה פה בשליחות איבד את אחד החברים הקרובים שלו שנפל ב-7 באוקטובר. האווירה בבית הכנסת ובקהילה הייתה קשה מאוד – תחושה של הלם, כאב וחוסר אונים". הוא משחזר.
"ההיסטוריה של עם ישראל מתרחשת לי ממש מול העיניים"
בימים שאחרי פרוץ המלחמה אנשי הקהילה התגייסו לעזור מרחוק אבל לנועם זה לא הספיק: "אספנו ציוד, תרומות וחבילות שנשלחו לישראל כדי לסייע לחיילים ולמשפחות. אבל בשבילי, מעבר לעזרה מרחוק, משהו עמוק יותר השתנה. תמיד ידעתי שאני רוצה להתגייס, אבל אחרי ה-7 באוקטובר הרגשתי שזה כבר לא רק רצון – זו שליחות".
נועם משתף שבימים לאחר הטבח שב ועלה בראשו הפסוק המוכר ממגילת אסתר: "ומי יודע אם לעת כזאת הגעת למלכות". "הרגשתי שזה מדבר אליי באופן אישי: אולי הגעתי לגיל הזה ולמקום הזה בדיוק בשביל הרגע הזה – כדי לתרום ולהגן על עם ישראל. לאט לאט הבנתי שאני רוצה לשרת ולהיות חלק מהמאמץ – גם כדי להגן, וגם כדי לעזור ליצור מציאות שבה אסונות כאלה לא יחזרו".
"איפה באמת הבית שלי?"
במקביל, החיים בטורונטו חיזקו בן עוד יותר את ההחלטה. אחרי הטבח גל אנטישמיות חזק מאוד הופיע ברחובות: גרפיטי, הפגנות עוינות, תחושת פחד וחוסר ביטחון. "ללכת ברחוב ולראות את השנאה הזו גרם לי לחשוב על השאלה איפה באמת הבית שלי?", אייזיקוביץ אומר.
"הבנתי שלמרות הנוחות והחיים הטובים בחו"ל- זה לא המקום שבו אני רוצה להיות כשעם ישראל נמצא במאבק. הרגשתי משיכה חזקה לישראל ולרצון להיות חלק מההגנה עליה, לא רק מרחוק אלא ממש בשטח. התחושה הייתה ברורה: אם כבר יש מציאות שבה רוצים לפגוע בנו בכל מקום – אז לפחות להיות במקום שבו אפשר גם לתרום, להגן ולבנות עתיד בטוח יותר", הוא משתף. "כדי לקדם את החלום שלי בחרתי ללמוד בישיבת הכותל כהכנה לצבא וכל כך שמחתי שהם קיבלו אותי".
"אין הבדל בין הנועם מטורונטו לנועם מבת ים"
נועם רואה בהחלטה להתגייס חובה של ממש: "נכון. אין לי חיוב לאומי. אבל יש לי חיוב יהודי. כל החיים שלי שאלתי לעצמי מה הדרך הטובה ביותר לשרת את ה' ואת עם ישראל. בכיתה א' לא היה כל כך מה לעשות. בכיתה י"ב לימדתי את הילדים בטורונטו את ערכי עם ישראל וארץ ישראל איך דעת התורה אמור להדריך את החיים. עכשיו התשובה היא פשוטה והיא לשרת את המדינה שלי בכל הכח ולקיים את המצווה להגן על העם והארץ".
אייזיקוביץ מרגיש חיבור עמוק לאזרחי ישראל על אף שזו שנתו הראשונה בארץ: "אין הבדל בין הנועם מטורונטו לנועם מבת ים. שנינו יהודים. לשנינו יש ברית מילה. ההבדל היחיד הוא המקום שבו נולדנו. אבל בתהליך של עם ישראל לא חשוב מאיפה אתה. חשוב מי אתה. חשוב מה התפקיד שלך בחיים ואיך אתה תורם ונותן".
איך ההורים שלך קיבלו את ההחלטה?
"כמובן, קשה להורים. קשה להם לקום כל בוקר בלי אחותי התאומה שגם עלתה לישראל ובלעדיי. אבל ברוך השם, הם תומכים אם כל הלב ויודעים שאנחנו פה לעשות רצון ה' ולשרת את העם. קצת קשה גם לנו. כל המשפחה נמצאת בקנדה. כמעט 50 בני דודים ויותר מ-10 דודים ודודות, ושני זוגות של סבים וסבתות. קשה אבל אנחנו יודעים כמה זה חשוב ומשמעותי להיות בארץ בזמן חשוב כל כך לעם ישראל".
כאמור בחודש מרץ הקרוב (אדר תשפ"ו) עתיד נועם להתגייס לצבא. לקראת הגיוס הוא השתתף בימי הכנה לצה"ל שנערכו במרכז "נס ויער" במושב נס הרים. במהלך באירוע הוא עבר הכשרה שנועדה לתת לו כלים מעשיים לשירות: "הסבירו לנו על הלכות שבת וכשרות בצבא, קדושת המחנה, התמודדות עם אתגרי השירות בעת הזאת ואפילו איך לשמור על הרגליים ולמנוע שברי מאמץ במסעות".
לצד נועם ישרתו עוד 11 חיילים מתנדבים
מתוך כלל המתגייסים השנה מישיבת ההסדר הכותל שבה לומד נועם, כ-12 הם חיילי מח״ל (מתנדבי חוץ לארץ) שהגיעו לישראל במיוחד כדי להתגייס לצה"ל. נכון לכתיבת שורות אלה, התלמידים עדיין לא יודעים לאן ישובצו ושחלקם ישרתו בתפקידים קרביים וחלקם בעורפיים.
הרב ברוך וידר ראש ישיבת ההסדר הכותל, סיפר כי הם מלווים את תלמידיהם לא רק בלימוד ובהלכה, אלא גם בבניין האישיות: חוסן, אחריות ושמירת קדושת המחנה. המטרה היא, לדבריו, "שייצאו לשירות חזקים ברוח ובמעשה, להוסיף רוח וערכים בתוך צה״ל מתוך נאמנות לתורה ולעם ישראל".
אחרי מאות ימי מילואים והיכרות מקרוב עם המלחמה, אתה מבין מחדש מה מחזיק לוחם: ערכים, רעות ומשמעות", אמר מוטי ג׳רבי, מנכ״ל מוסדות ישיבת ההסדר הכותל. הוא הוסיף: "מרגש במיוחד לראות גם את חיילי מח"ל שמגיעים לישראל ובוחרים להתגייס דווקא עכשיו – זהו שיעור באחדות ובאהבת ישראל שמחזק את כולנו".
