המלחמה השפיעה על ההשכלה הגבוהה? הנתונים החדשים נחשפים

למרות האתגרים של השנה האחרונה, נתוני ההשכלה הגבוהה בישראל מראים מגמות מעורבות: ירידה קלה במספר הכולל של מקבלי תארים, אך עלייה משמעותית במספר מקבלי תארים מתקדמים ובהשתלבות אוכלוסיות מגוונות באקדמיה.

סטודנטים | צילום: Olivier Fitoussi/FLASh90     

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה היום (רביעי) את הנתונים השנתיים על מקבלי תארים אקדמיים בישראל לשנת הלימודים תשפ"ג (2022/23). הנתונים משקפים את המשך המגמה החיובית בהשכלה הגבוהה בישראל, עם דגש על צמיחה בתארים מתקדמים והתרחבות מתמדת של מגוון האוכלוסיות המשתלבות באקדמיה.

בשנת תשפ"ג, 87.6 אלף אנשים קיבלו תארים ותעודות אקדמיים מהמוסדות להשכלה גבוהה בישראל. למרות ירידה קלה של 1.2% במספר הכולל לעומת השנה הקודמת, הנתונים מצביעים על המשך מגמת הצמיחה בתחומים מרכזיים.

הצמיחה הבולטת ביותר נרשמה במספר מקבלי תואר שני, עם גידול של 4.8%. במכללות האקדמיות נרשם גידול מרשים של 14.7% במספר מקבלי תואר שני, המשקף את הביקוש הגובר להשכלה מתקדמת ואת הנגשתה למגוון רחב יותר של סטודנטים.

נתון חיובי נוסף הוא העלייה המשמעותית של 9.6% במספר מקבלי התארים מהאוכלוסייה הערבית. הם מהווים כעת 17% מכלל מקבלי התארים והתעודות האקדמיים, מה שמעיד על המשך השיפור בנגישות ההשכלה הגבוהה למגזר זה.

גם בקרב יוצאי אתיופיה נמשכת מגמת הצמיחה עם עלייה של 7.4% במספר מקבלי התארים, כאשר במכללות האקדמיות נרשם גידול בולט במיוחד של 11.2%.

הנתונים מראים גם על המשך המגמה החיובית של השתלבות נשים בהשכלה הגבוהה. נשים מהוות 63.9% מכלל מקבלי התארים, עם רוב בקרב מקבלי תואר ראשון (62.3%) ותואר שני (65.8%).

לצד המגמות החיוביות, חשוב לציין כי נרשמה ירידה קלה במספר מקבלי תואר ראשון (2.8%) ובמספר מקבלי תעודות אקדמיות (16.7%). כמו כן, למרות השיפור המתמשך, עדיין קיים פער בייצוג האוכלוסייה הערבית בתחומי ה-STEM (מדע, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה).

 

שתפו כתבה זו:

0 0 הצביעו
דירוג הכתבה
guest
0 תגובות
משוב מוטבע
הצג את כל התגובות
טוען עוד כתבות