אולימפיאדת פריז תתחיל באופן רשמי רק בעוד יומיים, אך עבור ישראל המשחקים מתחילים כבר היום – כאשר נבחרת הכדורגל (עד גיל 23) של ישראל תפגוש את נבחרת מאלי במסגרת שלב הבתים, ובו 16 קבוצות. נבחרת הכדורגל של ישראל לא הייתה באולימפיאדה כבר כמעט 50 שנה, אך הצלחותיה בטורנירים בשנים האחרונות (אלפיות אירופה והמונדיאליטו) שמו אותה שוב על המפה.
האולמיפיאדה הזו הולכת להיות היסטורית עבור ישראל, וזאת עוד לפני שראינו מדליות – אלא רק מעצם המשלחת. קודם כל, מדובר במשלחת הגדולה ביותר שישראל שולחת לאולימפיאדה מעולם, עם כ-100 ספורטאים, מחציתם נשים. שנית, מדובר בפעם הראשונה בה ישראל שולחת לאולימפיאדה אלוף אולימפי (ארטיום דולגופיאט, שזכה בטוקיו 2021 בזהב) – ובפעם הראשונה בה ישראל שולחת לעולם 4 אלופי עולם באופן כללי, כאשר לצידו של דולגופיאט ניתן למנות את שרון קנטור (גולשת רוח), ענבר לניר (ג'ודו), ואת נבחרת ההתעמלות האומנותית של ישראל.
מלבד ארבעת אלה, אשר מעוררים באופן טבעי ציפיות למדליות, ניתן לצפות לתוצאות טובות גם מידי אנסטסיה גורבנקו (שחייה), ומארו טפרי (אצן). כמובן שאסור להמעיט בערכם של זוכי מדליות בשנים קודמות – ובהם אבישג סמברג (טוקוונדו, ארד בטוקיו 2021) ונבחרת הג'ודו הישראלית, הכוללת את תמנע נלסון-לוי, רז הרשקו, פיטר פלצ'יק, שגיא מוקי ועוד.
במשלחת האולימפית הישראלית הציבו יעד של 2-3 מדליות (כאשר בטורניר הקודם, כזכור, זכתה ישראל ב-4), אך ניתן להיות אופטימיים ולקוות ליותר. בכל מקרה, חשוב לזכור שהשנה הסיפור הוא לאו דווקא הניצחון, אלא עצם ההשתתפות, וייצוגה של ישראל מול העולם בשעה מאתגרת זו – לנכוח ציפיות להפרות סדר, הפגנות אנטי-ישראליות, והתנכלויות מצד ספורטאים זרים. הנבחרת הישראלית מגיעה לטורניר חדורת מוטיבציה, לתרום לכבוד הישראלי ולהעלות מעט את המורל בתקופה מאתגרת זו – וגם אנו בבית נגבה אותם בלב מלא.
