"חוק הפרוטקשן", שנחקק לפני כשנתיים משנה את כללי המשחק במאבק נגד ארגוני הפשיעה בישראל. החוק, שמטרתו העיקרית היא להחמיר את הענישה כלפי המארגנים של פרוטקשן וסחיטת כספים, מתמודד עם אחד מהמאבקים הקשים ביותר של המדינה – העבירה של גביית דמי חסות.
לפי החוק, כל מי שמעורב בעבירת פרוטקשן יעמוד בפני עונש מאסר מינימלי של שלוש שנים. בנוסף, בית המשפט יוכל להטיל עונש מאסר של עד תשע שנים, במקרים חמורים. המהלך מהווה צעד משמעותי בהגברת הענישה כלפי העבריינים בתחום, ומעביר מסר חד-משמעי: פשעי סחיטה לא יתקבלו.
חוק הפרוטקשן
אחת התקדימים המרכזיים של "חוק הפרוטקשן" היא הרחבת ההגדרה המשפטית של עבירת הפרוטקשן. עד כה, כדי להרשיע אדם בפרוטקשן היה דרוש להוכיח איום ישיר מצד העבריין על הקורבן, במטרה לסחוט ממנו כספים. כעת, החוק מקל את הוכחת העבירה וכולל את האפשרות להרשעה גם במקרה של קבלת כספים עבור שירות שלא הולם את התמורה שניתנה. כלומר, אפילו אם לא הושמע איום ישיר, תיתכן הרשעה על גביית כספים שלא הוקדשו בעבור שירות אמיתי.
כתוצאה ישירה מהחוק, נרשמו כבר כתבי אישום משמעותיים, אחד מהם נגד משפחת אבו-סבית, אשר ניסתה לגבות דמי חסות מעסקים באזור התעשייה "עמק שרה" בבאר-שבע. כתב האישום הזה מצטרף למספר כתבי אישום נוספים שנוגעים למעורבותם של ארגוני פשיעה בגביית כספים בדרכים לא חוקיות.
החוק מכה את ארגוני הפשיעה המסוכנים והאלימים ביותר
סגן השר אלמוג כהן, שהיה אחד מהיזמים המרכזיים של החוק, הביע את שביעות רצונו מהתוצאות וההתקדמות בשטח: "אני שמח על הגשת כתב האישום כנגד משפחת אבו-סבית. 'חוק הפרוטקשן' שחוקקתי מכה את ארגוני הפשיעה המסוכנים והאלימים ביותר, תוך ענישה משמעותית והיפוך הקערה בתופעה מדאיגה זו."
