במהלך עבודות שימור שגרתיות בגן הלאומי ציפורי, התגלתה עששית חרס ייחודית מהתקופה הביזנטית, המוערכת כבת כ-1,500 שנה – כך הודיעו הבוקר (א') ברשות הטבע והגנים. הממצא הנדיר השתמר כמעט בשלמותו, דבר חריג יחסית בארכיאולוגיה הארצישראלית.
העששית העתיקה: "ביטוי לאמונה, זהות וטהרה"
צוותי רשות הטבע והגנים איתרו את העששית במהלך חפירות שימור בגן הלאומי ציפורי שבגליל התחתון. לאחר ניקוי העפר, נחשפה עששית בעלת קוטר 18 ס"מ וגובה 19 ס"מ, עם 55 פתחים קטנים סביבה. ד"ר דרור בן-יוסף, ארכיאולוג מחוז צפון ברשות הטבע והגנים, תיאר את העששית שהשתמרה כמעט בשלמותה כ-"ממצא נדיר יחסית בארכיאולוגיה של ארץ ישראל", והעריך כי היא שימשה את האוכלוסייה היהודית בעיר, שהייתה מרכז יהודי חשוב בתקופת המשנה והתלמוד.
לדברי ד"ר בן-יוסף, כלי אור כמו העששית היו יותר מסתם אמצעי תאורה: "נרות ועששיות שימשו גם לביטוי אמונה וזהות, טהרה, והיו קשורים למנהגים תרבותיים ודתיים". החריצים בעששית שימשו להפצת אור, והיא הופעלה באמצעות הכנסת נר שמן דולק. כלים מסוג זה מופיעים לעיתים גם בהקשרים של מנהגי קבורה, ומשקפים את חיי היום-יום של תושביה. אין זה מפתיע שהנר והעששית הם ממצאים ארכיאולוגים השופכים אור-רב על האמונות וחיי היום-יום של בעליהם", סיכם בן-יוסף.
ציפורי: מקום מכונן במסורת היהודית
ציפורי, אחת הערים המרכזיות בגליל בתקופת המשנה והתלמוד, הייתה ביתה של הסנהדרין היהודית ומקום חתימת המשנה. במאה החמישית לספירה, עם גדילת האוכלוסייה הנוצרית בעיר, היא איבדה ממעמדה היהודי, אך נותרה אתר מרכזי מבחינה תרבותית ודתית.
ברשות הטבע והגנים אומרים כי העששית תועבר להמשך מחקר ברשות העתיקות ותוצג בקריה הלאומית לארכיאולוגיה בירושלים. נציין כי תגלית זו מצטרפת לשורת ממצאים נוספים שנחשפו בציפורי, בהם פסיפסים מפוארים, מבני ציבור ורחובות עתיקים, המעידים על עברו המפואר של המקום, וממשיכים למשוך מבקרים רבים לגן הלאומי.
