כבר כשהייתה אמא צעירה, דליה קדם ידעה שקריאת סיפור בקול לילדים אלו רגעים יקרים של קירבה ויצירת קשרים. בכל יום שישי נהגו ילדיה להתכנס סביבה לשמוע את "הסיפור השבועי", כשהיא הופכת כל קריאה להצגה קטנה מלאת דמיון.
ממשיכה את המסורת גם בדיור המוגן
היום, כדיירת בדיור מוגן בכפר סבא, דליה ממשיכה את המנהג, רק שהפעם הקהל הוא חברי קבוצת הקריאה שהיא מובילה. "אני בוחרת סיפורים ישראליים שמדברים אלינו, מקריאה ואנחנו משוחחות. לפעמים סיפור אחד נמשך כמה מפגשים, פשוט כי יש בו יותר מדי מה לומר".
המפגשים הם הרבה מעבר לקריאה. הם יוצרים הזדמנות לשיחה עמוקה, מקרבים בין אנשים ומולידים חברויות חדשות. אחת המשתתפות שיתפה שדליה "נגעה בציפור הנפש שלה" וכך הבינה דליה "כמה עוצמה יש במה שאנחנו יוצרות יחד". כמה עוצמה יש במנהג הקטן שהפך למסורת קהילתית.
הערכה והשראה
התגובות אחרי המפגשים מספרות את הסיפור כולו. דליה מהווה השראה לדיירים, וחוג הקריאה הפך בזכותה למפגש מרגש ומקרב. בין התגובות לסיפור המיוחד היו מי שהדגישו גם את חשיבות ההמשכיות, ההוקרה לדיירת דפנה כהן ז"ל שהחלה את מסורת ההקראה של דיירי מגדלי הים התיכון לפני שנים רבות, והודיה לדיירים נוספים שמביאים לבית את תחומי ההתמחות והידע שלהם.
דליה מסכמת: "זה מאפשר לי להביא משהו שהוא שלי ולראות איך הוא נוגע באחרים. בעיניי, זו זכות גדולה".
