רבי משה חיים לוצאטו, המוכר בשם הרמח"ל, היה אחד ההוגים המשפיעים ביותר בתולדות המחשבה היהודית. הוא נולד בשנת 1707 בעיר פדובה שבאיטליה, והותיר אחריו מורשת פילוסופית, רוחנית וספרותית עשירה שממשיכה להדהד עד ימינו.
כבר מגיל צעיר בלט הרמח"ל בכישרונו ובתשוקתו ללימוד התורה. הוא גדל במשפחה יהודית משכילה, ולמד תלמוד, קבלה ופילוסופיה. עם השנים הפך למורה ולמנהיג רוחני, תוך שהוא מקים חוג תלמידים סביבו. חוג זה היה מוקדש לעיסוק ברעיונות קבליים ודרכים חדשות להבנת התורה.
התגלות המגיד – והתנגדות הרבנים
בהיתו צעיר המגיד היה מתגלה לרמח"ל ודיבר אליו סודות שמימיים. בתחילה שמר את דבר ההתגלות בסוד אך השמועה נפוצה וחבורת מבקשי השם התכנסה סביב הרמח”ל כדי ללמוד תורה מפיו.
עוד באותו הנושא
הרמח”ל היה אז כבן 20 עיסוקיו בקבלה ובזוהר בעוד המונים דורשים ללמוד תורה מפיו הובילו רבנים אחרים בני זמנו לחשוד בו שהוא ממשיך דרכו של משיח השקר שבתאי צבי ולכן התנגדו לו.

רבני אירופה הטילו עליו חרם, שרפו וגנזו את כתביו והכריחו אותו להישבע שלא יכתוב עוד בשם המגיד. גם לאחר השבועה הכפויה לא נפסקו הרדיפות הרמח”ל ומשפחתו עברו לאמסטרדם אך מסעם לא הסתיים שם תשוקה לארץ הקודש פעמה בליבו.
המסע אל ארץ ישראל
"ואני כבר קבעתי עצמי בעזרת השם ובישועתו ללכת אל ארץ טובה מן הארצות האלו ארץ הקדושה", כתב הרמח"ל, ואכן יום אחד הפליג עם משפחתו לעבר עכו – עיר הנמל העתיקה שהייתה מאז ומתמיד שער לארץ הקודש מסע בין החומות והנמל של עכו.
הרמח”ל הוא לא גדול ישראל הראשון וגם לא האחרון שכף רגלו דורכת בעכו. בזמנו של הרמח”ל התגוררו בעכו כמאה משפחות יהודיות היה זה זמן של שגשוג לקהילה היהודית בגליל.
בבואו לעכו הקים שם הרמח”ל בית כנסת בו התפלל. הספק הכתיבה של הרמח”ל היה בלתי נתפס. הוא כתב עשרות ספרים בחייו הקצרים. איננו יודעים מה עלה בגורל כל ספריו שנגנזו והוחרמו אך נותרו לנו כ-40 ספרים שכתב. מחזות, שירים, ספרי קבלה וכמובן ספר המוסר המפורסם "מסילת ישרים" עליו אמר הגאון מווילנה ״אור חדש הופיע על פני תבל״ גם הרב קוק פיאר את הספר באומרו כי "במסילת ישרים נמצאת התורה כולה".
ביאליק העריץ את הרמח"ל
הרמח”ל השפיע לא רק על תנועת המוסר והקבלה אלא על הספרות העברית כולה. בין מעריציו נמצא גם המשורר הלאומי חיים נחמן ביאליק שכתב "חוזה גלוי עיניים תוכן עלילות ומשורר לירי וענוג. בעל דעה צלולה זכה כבדולח ונפש שוכנת בערפל שוחה חרוץ בים התלמוד וצולל במצולות הקבלה״.
בטרם עת ולאחר 39 שנות חיים קצרות נספה משה חיים לוצאטו יחד עם אשתו ובנם היחיד במגפת דבר קטלנית שהשתוללה בעכו וקטלה מרבית מתושביה. למרות חייו הקצרים הותיר הרמח”ל אוצר חוכמה שממשיך ומתגלה לנו 280 שנה. לאחר מותו וכך ספד עליו ביאליק ״ואם לא השכלנו עד היום לקבוע את שם רבי משה חיים לוצאטו כמזוזה בשער הכבוד של היכל היצירה העברית ואם עד עתה לא ידענו להשכין את אור חייו ואישיותו ויצירי רוחו בנפש הדור אות הוא כי אכן דלונו דלונו עד מאוד".
כל הכבוד למשרד למורשת