בטקס הסיום של גדוד 202 בצנחנים, התרחש רגע שגרם גם לוותיקים ביותר להתרגש: הרס"ר המיתולוגי של בסיס ההכשרה, העניק את הכומתה האדומה לבנו – סרן ד', מפקד פלוגה בגדוד.
בעבור החיילים הצעירים זו הייתה מחווה של מנהיגות ובעבור השניים – ברגע המשפחתי יוצא הדופן, התמזגו המסלולים המשפחתי והצבאי יחד לכדי רגע סמלי ומלא משמעות.
עוד באותו הנושא
- מהתחקיר הראשוני עולה כי יובל בן ה-4 שנעדר במשך כיממה צעד לכיוון שחשב שיוביל אותו בחזרה לביתו. במהלך הלילה הוא נרדם בשטח, ובבוקר בחר להישאר באזור מוצל. החלטה זו, לצד התנהלותו בשטח, היא שככל הנראה הצילה את חייו, כך מסר מפקד מחוז דרום
- אמו של בניהו סגולה הי"ד בהספד: הוא היה רציני בכל דבר שעשה, מהילדות בבית ועד שלפני החתונה ביקש להיבחן שוב על הלימוד. כבר בכיתה א' נורה בעדי עד ו"ינק מלחמות השם". השם בניהו חיבר אצלו תורה ומסירות לארץ ישראל. היא סיימה בזעקה להשם שישלח את אליהו הנביא להשלים את הגאולה
- נשיא המדינה שוחח עם נועם שמחי, שאיתר את הילד הנעדר: "עם ישראל הוכיח שוב את עוצמת הערבות ההדדית שלו"
- מפקד פיקוד המרכז בשיח עם ראשי ההתיישבות: “כוחות אוגדת איו”ש נערכים לצאת לפעילות סיכולים משמעותית ופועלים למעצר כל המחבלים המעורבים בפיגוע”
"גם כשהוא המפקד – אני קודם כל אבא שלו"
למרות המעמד הטקסי, בין השניים לא נרשמו הנחות: "גם הנעליים שלו צריכות להיות מגולחצות", כתבו בצה"ל בצמוד לתיעוד. כי בצבא זה לא משנה אם אתה טירון או קצין, כולם נמדדים לפי אותו הסטנדרט.
דור ההמשך של הצנחנים
סרן ד’ גדל בבית שבו הכומתה האדומה היא חלק מהשגרה. הוא התגייס לצנחנים בעקבות אביו, עבר את המסלול הקשה, והתקדם לתפקיד מפקד פלוגה בגדוד הלוחם. העובדה שאת סמל היחידה קיבל מידי אביו סוגרת מעגל משפחתי שמגלם את רוח הלוחמים של הצנחנים – מחויבות, גאווה ותחושת שליחות שעוברת מדור לדור.

כבוד