ארגון UN WATCH, בהובלתו של הילל נוייר, סיכם בדו"ח ארוך ומפורט את כל העדויות הקיימות לעומק הקשרים שהיו קיימים ברצועה לפני המלחמה בין אונר"א – סוכנות הסיוע הייעודית לפליטים הפלסטינים מטעם האו"ם, ובין ארגוני הטרור ברצועה ובראשם חמאס. המקורות של הארגון – מידע גלוי ברשתות, ולא חסוי – מספיקות כדי לשפוך אור על מצבה האמיתי של הסוכנות – כמשתפת פעולה עם ארגוני הטרור ואף כנכנעת לתכתיביהם.
פגישות וקשרים ממסדיים
בדו"ח נחשפים עשרות פגישות בין בכירי אונר"א ובין בכירי חמאס המוגדרים כמחבלים גם בממשלות מערביות, ברצועת עזה ובלבנון. הדו"ח מציג גם קשרם ממסדיים – כאשר בכירי אונר"א אף משתתפים בכנסים המאורגנים מטעם חמאס, בשיתוף פעולה אדוק. בנוסף, מציג הדו"ח ציטוטים רבים של בכירי חמאס בעבר ובהווה המביעים נחת רוח מפעילותו של אונר"א, כאמצעי למאבקם בישראל.
הדו"ח מציג דוגמאות למקרים בהם אונר"א שינתה את מדיניותה בהתאם לבקשות ודרישות חמאס. כך למשל, ביוני 2021 ביקרה לני סטנסת', אז סגנית הנציב הכללי של אונר"א (והיום מנכ"לית משרד החוץ הנורבגי), את רצועת עזה ונפגשה עם יחיא סינוואר. סינוואר דרש מסטנסת' לסלק את מתיאס שמאלה, מנהל הסוכנות בעזה שהתבטא כי תקיפות ישראל במבצע 'שומר החומות' היו "מדויקות מאוד"; סטנסת' נענתה לו, ואף הודתה לו "על פועלו החיובי."
אונר"א – חלק מהבעיה ולא הפתרון
מזה שנים רבות טוענת ישראל כי אונר"א מהווה מכשול בפני השלום במזרח התיכון, כאשר פעולתה למעשה מנציחה את מעמד הפליטים הפלסטינים, ומונעת סיכויים להסדרת מעמדם מחוץ לישראל, ולכך להשגת הבנות בין ישראל והפלסטינים.
אך במלחמה זו, נתגלה כי אונר"א מהווה גם מכשול אקטיבי, בתמיכתה השקטה בחמאס – כאשר מתחת לבנייניה ברצועה נמצאו מנהרות ואף מטה מודיעין שלם, וכן לאחר שעשרות מעובדיה הופללו כפעילי חמאס, וחלקם אף לקחו חלק באירועי ה-7 באוקטובר. החשיפות הובילו לקיצוצים בתקציבים לאונר"א, אך לא הצליחו להביא לסגירת הארגון; עם זאת, בכירים ישראלים כבר הכריזו כי מבחינתם, לא יהיה לאונר"א שום תפקיד ברצועת עזה לאחר המלחמה.
