הכנסת אישרה הלילה (בין רביעי לחמישי) בקריאה שניה ושלישית את חוק ההסדרים במסגרתו נידונו מסגרות תקציב המדינה ויעדי תקציב המדינה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2025. בשבוע הבא יעלה החוק לאישור סופי בקריאה שנייה ושלישית, ובכך יושלם הליך החקיקה.
תקציב המדינה יעמוד על כ-619 מיליארד ש"ח
תקציב המדינה יעמוד על כ-619 מיליארד ש"ח ויעד הגרעון יעמוד על 4.9%. מסגרות התקציב שאושרו כוללות התאמות תקציביות בסך של כ-35 מיליארד ש"ח.
עיקרי הצעדים שאושרו
- צמצום ההון השחור – חיזוק המאבק בחשבוניות פיקטיביות והעלמות מס. החוק החדש יקשה על שימוש במסמכים מזויפים כדי לנכות מס, יוריד את סף הדיווח על חשבוניות גבוהות, ויצמצם עסקאות במזומן, מה שאמור להכניס עשרות אלפי עסקים נוספים למערכת המס ולצמצם את ההון השחור.
- ודאות מיסויית להייטק – יינתנו הקלות משמעותיות בתחום המס לחברות הייטק, שיקלו על מיזוגים, שינויי מבנה ודחיית מס על עסקאות, במטרה לעודד צמיחה ולהפוך את ישראל למרכז חדשנות תחרותי יותר.
- רפורמת השירות הדיגיטלי – כל השירותים הציבוריים יונגשו דיגיטלית כך שאזרחים ועסקים יוכלו לבצע פעולות רבות מהבית, ללא צורך להגיע פיזית ללשכות הממשלה. המהלך יחסוך מיליארדי שקלים למשק ויקל על האזרח. במקביל, יובטח מענה הולם גם למי שאינו מחזיק במיומנויות דיגיטליות.
- תשתיות ביוב תומכות דיור – הממשלה תממן שדרוג והקמת מערכות ביוב, כדי למנוע עיכובים באישורי בנייה ולפתור בעיות תשתית שמונעות פיתוח של מעל 100,000 יחידות דיור. בנוסף, יימנעו סיכונים בריאותיים הקשורים להיעדר פיתוח ביוב ראוי.
- תיקון חוק החברות הממשלתיות – חברות ממשלתיות רווחיות יעבירו דיבידנדים למדינה בצורה מהירה ויעילה יותר, מה שיגדיל את הכנסות המדינה מבלי להעלות מיסים.
שינויים בתקציב הציבורי:
- ביטוח לאומי – מנגנון חישוב מדרגות הגבייה ישתנה, מה שעשוי להשפיע על תשלומי הביטוח הלאומי של עובדים ומעסיקים.
- רשויות מקומיות וממשלה – מנגנון הצמדת השכר לנושאי משרה יתוקן כך שיהיה שוויוני בין רשויות מקומיות לרשויות השלטון המרכזי.
- שירות הציבורי – דמי ההבראה לעובדי המדינה יוקפאו ויקוצצו בשנת 2025, כחלק מצעדים לייצוב המצב הפיסקלי.
- מדיניות פיסקלית – יינקטו צעדים לצמצום הגירעון, כולל השתתפות העובדים ובעלי תפקידים ציבוריים בהתאמות תקציביות, במטרה לייצב את המשק בשנים 2025–2026.
מהו חוק ההסדרים:
חוק ההסדרים הוא כלי שמשמש את ממשלת ישראל מאז 1985 להעברת תיקוני חקיקה במהירות ובאופן מרוכז. החוק כולל צעדים שמטרתם לצמצם הוצאות תקציביות לצד רפורמות כלכליות ארוכות טווח, כמו הפרטות ושינויים במשק. פעמים רבות, החוק גם מבטל חוקים קיימים, מה שעורר ביקורת לאורך השנים.
הדיונים בחוק ההסדרים מתקיימים יחד עם חוק התקציב, כי הממשלה רואה בו כלי ליישום המדיניות הכלכלית שלה. בנוסף, מכיוון שאי אישור התקציב מוביל לפיזור הכנסת, חיבור חוק ההסדרים לתהליך התקציב מבטיח שהקואליציה תתמוך בו.
