לאחר שארבע סיעות מהאופוזיציה – יש עתיד, המחנה הממלכתי, ישראל ביתנו והדמוקרטים – הגישו הבוקר (ו') עתירה בבקשה לצו ביניים שימנע את פיטוריו של ראש שירות הביטחון הכללי, הוציא בג״ץ צו ביניים שמקפיא את הדחתו של רונן בר.
העתירה המלאה של מפלגות האופוזיציה
בעתירה נכתב כי ההחלטה על הפיטורים התקבלה ב"ניגוד עניינים חריף" מצד ראש הממשלה בנימין נתניהו, ובזמן בו השב"כ מבצע חקירות רגישות הקשורות לכאורה לאנשיו הקרובים.
"הפיטורים נובעים משיקולים זרים"
בעתירה צויין גם כי ברקע לפיטורים עומדים תחקירי שב"כ שפורסמו לאחרונה, ובהם הופנתה אחריות ישירה לדרג המדיני על מחדלי 7 באוקטובר. העותרים מדגישים כי "ייזום הפיטורין נעשה רק לאחר שתחקיר שב"כ הצביע במובהק על אחריות הדרג המדיני לאסון".
לטענת העותרים, ראש הממשלה לא פעל מתוך שיקולים ביטחוניים, אלא מונע מרצון למנוע ביקורת. "ראש הממשלה אינו מוכן להשלים עם מסקנות שעלולות להטיל עליו אחריות – ולכן נקט במהלך אישי ופוליטי להדחת ראש השירות", נכתב.
"מדובר בצעד אישי שנועד לשבש חקירות ולהימנע מביקורת"
יצויין כי ראש השב"כ, רונן בר, הבהיר אף הוא במכתבו לממשלה כי "פיטוריי נובעים משיקולים זרים ונעשים בניגוד עניינים חמור". לדבריו, "לא מדובר ב'חוסר אמון' מקצועי – אלא בדרישה לנאמנות אישית שאינה ראויה במדינה דמוקרטית".
בנוסף הודגש בעתירה כי הפיטורים התבצעו ללא השלמת ההיוועצות עם היועצת המשפטית לממשלה, וללא קבלת חוות דעת מהוועדה למינוי בכירים – כמתחייב לפי החוק.
"עובד ציבור שממלא את תפקידו, משלם מחיר אישי"
בסיכום העתירה טוענות סיעות האופוזיציה: "אם לא יבוטלו הפיטורים – המשמעות תהיה הכשרת מהלך שבו עובד ציבור שממלא את תפקידו באחריות, משלם את המחיר האישי על נאמנותו למדינה, ולא לראש הממשלה".
בג"ץ צפוי להכריע בקרוב אם להוציא צו ביניים שיורה על הקפאת ההליך עד לדיון מלא בעתירה.
