"א-שרע לא השתנה": מה ישראל יכולה ללמוד מהעימות הנוכחי בסוריה

דנה פולק, חוקרת במרכז עלמא אומרת בשיחה עם "רגע NEWS" שיש לנו הרבה מה ללמוד מהעימותים בצפון סוריה: "א-שרע מבין שהדרך לשרידות שלטונית אינה עוברת רק בכוח צבאי - אלא גם בלגיטימציה בינלאומית", ומסבירה כיצד הטורקים משפעים על המערכה

נשיא סוריה, אחמד א-שרע | צילום: shutterstock, SANA. עריכה: סטודיו רגע

בזמן שנשיא סוריה אחמד א-שרע מציג לעולם משטר "אחראי" שפועל בצורה לגיטימית ברשת החברתית X זורמים סרטונים שונים לגמרי. הוצאות להורג, התעללות והשפלה של כורדים בצפון סוריה.

בשיחה עם "רגע NEWS" דנה פולק, חוקרת ב"מרכז עלמא", העוסק במחקר אתגרי הביטחון של ישראל בצפון, מבהירה כי העימות האחרון בחאלב חושף לא רק קרב על שטח, אלא פער מטריד בין קמפיין יחסי הציבור של המשטר החדש לבין מה שקורה כשהמצלמות המערביות כבות. הפער הזה, יותר מהקרבות עצמם, הוא הסיפור האמיתי.

העימותים בצפון סוריה

בשבוע האחרון החריפו העימותים בצפון סוריה, בין כוחות סוריה הדמוקרטית (SDF) הכורדיים לבין כוחות המשטר הסורי בראשות אחמד א-שרע. ההסלמה כללה תקיפות ישירות של הכוחות הכורדיים, ששלטו במרחב מאז פרוץ מלחמת האזרחים ב-2011, נגד עמדות ומוצבים של צבא סוריה.

בתגובה הצבא הסורי החל לנהל מהלך יזום של כניסה והשתלטות על שכונות באזור חאלב. במסגרת המהלך פורסמו התרעות פינוי, הוצבו אוטובוסים ייעודיים להעברת האזרחים, הודגש כלפי חוץ כי הכוחות פועלים בהתאם לנורמות המערביות והוזמנו עיתונאים לסיקור הפעולות.

אלא שלצד המסרים הרשמיים, העדויות מהשטח מציגות תמונות מזעזעות שלא עומדות בקנה אחד עם טענות המשטר.

הפנים האמיתיות של א-שרע

לדברי דנה פולק, "הפער בין המסרים שמנסה המשטר החדש לשדר לבין מה שמתרחש בפועל בשטח אינו מקרי, אלא תוצאה של שינוי מודע באסטרטגיה. א-שרע, שבעברו הקים את 'ג'בהת א-נוסרא', שלוחה של אל-קאעידה ופעל בזירות של אלימות קיצונית, מבין כיום כי הדרך לשרידות שלטונית אינה עוברת רק בכוח צבאי – אלא גם בלגיטימציה בינלאומית. לשם כך, הוא מקיף את עצמו במנגנון תודעתי מתוחכם, הכולל דוברים, יועצי תקשורת ורשת יחסי ציבור שמטרתה להציג אותו כשליט רציונלי, ממלכתי ויציב".

המהלך הזה בא לידי ביטוי בעימותים האחרונים בצפון סוריה, שבהם ניכר ניסיון להציג את הפעולה הצבאית כ"מבצע מסודר". פולק מדגישה כי מדובר בלמידה ישירה מהביקורת הבינלאומית שספג המשטר באירועים קודמים, במיוחד לאחר הפגיעה בדרוזים. הפעם, המשטר ניסה להקדים תרופה למכה ולשלוט בנרטיב עוד לפני שהוא מתעצב ברשתות.

אותם טרוריסטים רק עם חליפה

לדבריה, "התשתית האנושית של המשטר נותרה זהה. כוחות הביטחון שפועלים בשטח מורכבים מאנשי ארגונים ג'יהאדיסטיים לשעבר, בהם פעילי דאעש ואל-קאעידה, הנושאים אידיאולוגיה קיצונית שאמנם עברה מיתוג מחדש אבל לא נעלמה".

נשיא סוריה אחמד א-שרע אל-ג'ולאני | צילום: ויקיפדיה

המשמעות היא שקריאת המציאות הסורית אינה יכולה להישען על הדימוי שמנסה דמשק לבנות כלפי חוץ. "משטר שמצליח לשכנע חלק מהמערב שהוא 'שפוי ויציב' בזמן שהוא מבצע פעולות נוראיות עלול להפוך בטווח הבינוני לאיום בלתי צפוי לישראל. במובן הזה, הפער בין יחסי הציבור למציאות אינו רק בעיה תדמיתית של סוריה – אלא אות אזהרה אסטרטגי למי שעוקב אחר ההתפתחויות לאורך הגבול", מסבירה פולק.

בלימת דאעש

הכורדים בצפון סוריה היו לאורך השנים אחד הגורמים המרכזיים בלחימה בדאעש, כחלק מהקואליציה הבינלאומית בהובלת ארצות הברית. כוחות SDF שימשו ככוח הקרקעי העיקרי במאבק נגד הארגון, ועד היום מחזיקים באחריות על אזורי כליאה ומעצר של פעילי דאעש. הכורדים בסוריה נתפסו כנכס אסטרטגי עבור המערב. הם פעלו בתיאום הדוק עם המערב, והוכיחו יכולת שליטה, לחימה וניהול שטח מול ארגוני ג'יהאד. בניגוד לשחקנים אחרים בזירה הסורית, הכורדים נחשבים לגורם יציב יחסית ולכן החלשתם אינה נחשבת רק לשינוי פנימי בסוריה, אלא לפגיעה באחד מעוגני ההשפעה והביטחון של המערב במזרח התיכון.

שר החוץ גדעון סער התייחס לכך כבר בסוף השבוע האחרון: "התקפות כוחות המשטר הסורי על המיעוט הכורדי בעיר חאלב – חמורות ומסוכנות. לקהילה הבין לאומית בכלל ולמערב בפרט יש חוב של כבוד כלפי הכורדים שנלחמו בעוז ובהצלחה מול דאעש", הצהיר.

"דיכוי שיטתי ורצחני של המיעוטים השונים בסוריה סותר את ההבטחות ל'סוריה חדשה'. שתיקה מצד הקהילה הבין לאומית תביא להסלמת האלימות מצד המשטר הסורי", הוסיף.

טורקיה מנסה להשיג אחיזה

במהלך תדרוך עיתונאים שהתקיים בשבוע שעבר משרד ההגנה של טורקיה הצהיר כי המדינה תספק תמיכה לצבא סוריה במאבקו, במידה ותתקבל בקשת עזרה רשמית מדמשק. אנקרה הדגישה כי "ביטחון סוריה הוא ביטחונה של טורקיה", והיא תומכת בשלמותה הטריטוריאלית של שכנתה ובמאבקה.

כוחות טורקיים בסוריה, ארכיון | צילום: shutterstock

לדברי פולק, טורקיה רואה בכורדים איום אסטרטגי מתמשך, בשל השאיפות הכורדיות לאוטונומיה. בהקשר הסורי, היא מציינת כי טורקיה נלחמה בכורדים לאורך השנים – לעיתים ישירות ולעיתים בעקיפין – וגם בעימותים האחרונים בצפון סוריה עלו דיווחים רבים על סיוע טורקי.

החוקרת מדגישה כי לא מדובר בהכרח במעורבות צבאית ישירה, אך כן באספקת נשק ואמצעים, כולל דיווחים על העברת משוריינים וציוד צבאי דרך הגבול הטורקי, כהכנה להתמודדות עם הכניסה לחאלב והמאבק מול הכוחות הכורדיים.

נשיא טורקיה ארדואן | צילום: shutterstock

"יציבות של אי-יציבות"

"מאז הקמתו", מסכמת פולק, "המשטר בדמשק פועל בתוך 'יציבות של אי-יציבות': מתיחויות חוזרות מול גורמים שונים במדינה, בהם עלווים, דרוזים וכורדים. לדבריה, המדינה עדיין אינה מבוססת, והמשטר טרם השיג שליטה מלאה בכל שטחי סוריה – מה שמייצר מרחב מתמשך לעימותים מקומיים ולהתפרצויות אלימות".

דנה פולק, חוקרת במרכז עלמא | צילום: שי שבירו

שתפו כתבה זו:

0 0 הצביעו
דירוג הכתבה
guest
0 תגובות
משוב מוטבע
הצג את כל התגובות
טוען עוד כתבות