היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, הביעה בעמדה רשמית התנגדות לחוק שמבקש לאפשר העמדה לדין של מחבלי הנוח’בה שהיו מעורבים בטבח שבעה באוקטובר.
"ההצעה פוגעת בעצמאות גורמי האכיפה ועלולה לפגוע בלגיטימציה הבין-לאומית של ההליכים שנוקטת ושתנקוט מדינת ישראל וכן להשפיע על אינטרסים רחבים של מדינת ישראל בזירה הבין-לאומית", טענה בהרב מיארה. היועצת ציינה כי "חקירת מחבלי ה-7 באוקטובר מצויה בשלבים מתקדמים ומטופלת בראש סדר העדיפויות של גורמי האכיפה".
לדעתה של בהרב-מיארה "ההצעה פוגעת בעקרונות יסוד של השיטה המשפטית בישראל, ובעקרונות יסוד של המשפט הפלילי". בנוסף כתבה כי "ההסדרים הכלולים בהצעת החוק עלולים להשפיע על אינטרסים רחבים של מדינת ישראל בזירה הבין-לאומית. בשל הצורך לשקול את מכלול השיקולים הצריכים לעניין, הן בהיבטים הבין-לאומיים והן בהיבטים נוספים, הסדרים מיוחדים לעניין זה ראוי שייקבעו על בסיס עמדת גורמי המקצוע הממשלתיים הרלוונטיים".
עוד באותו הנושא
- יועצו הצבאי של חמינאי, מוחסן רזאי, בריאיון ל-CNN: "השיחות נתקעו, טראמפ חייב להפשיר 24 מיליארד דולר של נכסים איראניים כדי להגיע להסכם; פגישה בינו לבין המנהיג העליון לא תתקיים"
- פיקוד המרכז של ארה"ב (CENTCOM) מפריך את הדיווח האיראני: כוחות איראניים לא ביצעו ירי אזהרה ולא תקפו ספינות מלחמה אמריקניות בים עומאן. בארה"ב מבהירים כי מדובר בדיווח שקרי, וכי כוחותיהם ממשיכים לפעול בחופשיות באזור ולשמור על המצור
- נשיא לבנון, ג'וזף עאון, בריאיון שישודר הערב ברשת CNN: "איראן משתמשת בלבנון כקלף מיקוח במשא ומתן שלה מול ארצות הברית"
- איראן טוענת כי משמרות המהפכה שיגרו טילים וכטב"מים כ"ירי אזהרה" לעבר ספינות מלחמה אמריקניות, כך פרסם אסף רוזנצוייג
עוד מסרה היועמ"שית כי "בהחלטה באשר לאופן שבו תנהג המדינה במחבלים שנתפסו כרוכים גם היבטים ביטחוניים ומדיניים משמעותיים ביותר. על כן, הדרג המדיני ושר המשפטים בפרט מעודכנים לאורך הדרך בהתפתחות החקירה ובסטטוס הטיפול ומעורבים בהשלכות הנוגעות להיבטים אלה".
הצעת החוק
הצעת החוק "כליאתם והעמדתם לדין של המשתתפים באירועי 7 באוקטובר" של חברי הכנסת שמחה רוטמן ויוליה מלינובסקי נועדה ליצור מנגנון משפטי ייחודי שיאפשר טיפול יעיל ומהיר במחבלים שהשתתפו בטבח שביצע חמאס וחוליות נוכ'בה בחג שמחת תורה, 7 באוקטובר 2023. על פי ההצעה, יוקם בית דין מיוחד שיוכל לדון בעבירות של השמדת עם, עם סמכויות חריגות לסטות מדיני הראיות והסדרים המשפטיים הרגילים. בנוסף, תוקם ועדת היגוי מדינית שתקבע את מדיניות ההעמדה לדין, ותתחשב גם בשיקולים ביטחוניים ודיפלומטיים. הצעת החוק מבקשת להסמיך את הרמטכ"ל להוציא צווי כליאה מינהליים נגד לוחמים בלתי חוקיים, גם בהיעדר סכנה מיידית, ובלבד שבית המשפט יאשר זאת. המטרה: לאפשר כליאה והעמדה לדין של מבצעי הפשעים מהטבח – באופן מותאם להיקף ולעומק החריג של האירועים..

