נשיא בית המשפט העליון, יצחק עמית, הכריז לאחרונה כי בכוונתו לקדם שילוב של בינה מלאכותית ברשות השופטת והחזון כבר קורם עור וגידים. כלי חדש בשם "צ'אט המשפט", המבוסס על פלטפורמת "ג'מיני" של גוגל שהותאם במיוחד למערכת בתי המשפט, מאפשר לשופטים לאתר מידע מעדות או מהמסמכים בתיק בתוך פחות מדקה, במקום לעבור על אלפי עמודים באופן ידני. הכלי, הפועל בסביבה סגורה ומאובטחת, נועד לייעל תהליכים ולחסוך זמן רב, זאת על פי דיווח של ynet.
שופטים שכבר החלו להשתמש במערכת מספרים על יתרונות משמעותיי בסיכום טענות ההגנה, השוואה בין עדויות ובזיהוי שינויי גרסאות. עם זאת, הצ'אט אינו מחליף את שיקול הדעת האנושי, ואינו מפרש את המשמעות המשפטית של המידע אלא מבצע עבודות טכניות בלבד.
80% דיוק בלבד
לדברי הנהלת בתי המשפט, הכלי נמצא עדיין בשלב פיילוט, עם דיוק של כ־80%, וההנחיה לשופטים היא תמיד לוודא את תוצאותיו. המערכת מוגבלת למידע הקיים בתיק הספציפי, כדי למנוע חשיפה חיצונית ולשמור על אמינות. היוזמים מדגישים כי מדובר בשדרוג טכנולוגי עם פוטנציאל לשפר משמעותית את מהירות וקצב העבודה, תוך שמירה על עקרונות השיפוט והכרעות המבוססות על בינה אנושית.
היעדר תקנות משפטיות בתחום הבינה המלאכותית
בהקשר הזה חשוב לציין כי בישראל, אין מסגרת משפטית וחוקתית מפותחת המתייחסת באופן ישיר לשימוש בצ'אט בוטים ולמערכות שיח חכמות. המשמעות היא שכללי הפעולה, האחריות המשפטית והגנת המשתמשים נשענים כיום על חוקים כלליים – דוגמת חוק הגנת הפרטיות ודיני נזיקין שאינם מותאמים לאופי הייחודי של טכנולוגיות AI אינטראקטיביות. היעדר התייחסות ספציפית מותיר שאלות פתוחות לגבי שקיפות, דיוק המידע וההשלכות על מערכת המשפט ועל הציבור.
מי האחראי
בתוך כך נושאים כמו הטיות אלגוריתמיות, שימוש לא הוגן במידע פרטי, או האפשרות של מערכות AI לעורר רגשות, להשפיע על החלטות או לחקות התנהגות אנושית – עדיין לא זכו להסדרה או להנחיות מחייבות.
נוסף לכך, עולה הסוגיה של "שליטה" במערכות בינה מלאכותית – במיוחד כאשר מדובר במערכות מתקדמות שפועלות באופן חצי־אוטונומי. במצבים כאלה, שאלת "מי אחראי" על פעולות המערכת במצב של שיבוש הליכי חקירה נעשית מורכבת: האם זו החברה המפתחת, המשתמש או גוף נוסף? האם מערכת AI יכולה להיחשב בעלת אחריות מוסרית על פעולותיה, או שמדובר בכלי טכני בלבד. שאלות אלו, של אחריות משפטית ומוסרית, טרם קיבלו מענה ברור בישראל, והן צפויות לעמוד במרכז הדיון הציבורי והמשפטי בשנים הקרובות.
