רבי נתן נחשב תלמיד חכם עצום עוד לפני שפגש את רבי נחמן מברסלב. הוא שלט בקבלה ובפשט, אך הרגיש שמשהו חסר לו בלב. הוא חיפש תשובה פנימית ולא מצא מנוחה.
בסרטון החדש של "רגע של חכמה" שפורסם היום (ב') מסופר: יום אחד, בזמן לימוד עם חברים, הם רעבו והחליטו בהגרלה מי ילך למאפייה להביא בייגל’ה. הפור נפל על רבי נתן. בדרך הוא נשבר. הוא חשב: "זה מה שאני שווה? להביא בייגל’ה? הזמן עובר ולא ייצא ממני כלום".
שברון לב בדרך למאפייה
רבי נתן נכנס לבית כנסת והתחיל לקרוא תהילים. הוא נרדם ונכנס לחלום עוצמתי. בחלום הוא ראה סולם: רגליו בארץ וראשו בשמיים. בראש הסולם עמדה דמות מוארת, ששלחה אליו ידיים ואמרה לו: "תטפס".
רבי נתן טיפס, אבל נפל שוב ושוב. "עולה שניים ונופל אחד". הוא התעורר בלי להבין מי האיש שראה. בהמשך נשמע שרבי נחמן אמר שיגיע אליו תלמיד, ושכך הוא ייראה: "א שטיקל בלאטה" – חתיכת בוץ. תלמיד מוכשר, אבל מרגיש נמוך ושבור.
המפגש בברסלב: "אנחנו מכירים"
רק כעבור שנה רבי נתן נסע לברסלב עם רבי נפתלי. כשהוא נכנס לרבי נחמן, הוא ראה מולו את אותה דמות מוארת מהחלום. צעירה וג’ינג’ית. לפי הסיפור, רבי נחמן הביט בו ואמר: "הו, אתה ואני מכירים. פשוט הרבה זמן לא התראינו".
המקום הנמוך שרבי נתן הרגיש בו לא שבר אותו. הוא הפך אותו לכלי קיבול ענק. דווקא משם הוא הצליח לקלוט, לתרגם ולהוריד את תורת רבי נחמן אל העולם.
רבי נתן והכתיבה שהצילה את תורת ברסלב
אחד הדברים הגדולים שלומדים מרבי נתן הוא היכולת להישאר תלמיד. לפי המסורת, רבי נחמן אמר: "בלי רבי נתן לא היה נשאר ממני דף, כלום". רבי נחמן אמר תורות בעיקר בשבתות ובחגים, והרבה פעמים בסעודה שלישית.
רבי נתן ישב, זכר כל מילה, ואז רץ לכתוב אחרי צאת הכוכבים. הוא חזר לרבי נחמן עם הכתב, תיקן, הגיה, ושוב תיקן – עד שהתורה התייצבה. כך נולדו הספרים המרכזיים של ברסלב: ליקוטי מוהר”ן, קיצור ליקוטי מוהר”ן, שבחי הר”ן, שיחות הר”ן וחיי מוהר”ן.
להפוך תורות לתפילות ולהפיץ לעולם
רבי נחמן אמר: "תעשו מהתורות תפילות". רבי נתן לקח את ליקוטי מוהר”ן וכתב תפילה לכל תורה. הוא לקח רעיון רוחני גבוה והוריד אותו עד לשבר של "היהודי הכי פגוע והכי מיואש". זו הייתה המהפכה שלו: לחבר בין שמיים לארץ בשפה חיה ונגישה.
לצד הכתיבה, רבי נתן חי הדפסה והפצה. הוא דחף להדפיס עוד, להפיץ עוד, ולא "לישון בעמידה". הוא שם את כל החיים שלו על משימה אחת: שתורת רבי נחמן לא תישאר בבית מדרש.
גם הסוף הפך לסיפור
לפי המסופר, כשנפטר רבי נתן – בעשרה בטבת, בערב שבת – לא הספיקו להפיץ את הבשורה. באותו לילה רבי נפתלי חלם שהוא רואה את רבי נתן רץ. כששאל אותו "לאן אתה רץ?", הוא ענה: "אני רץ לרבנו". בבוקר קם ואמר: "חברים, יש לי בשורה רעה. רבי נתן נפטר".
הסיפור הזה מסביר למה בדור שלנו כל כך הרבה אנשים מתחברים לברסלב. לפי המסר, הדלת נשארת פתוחה לכל אחד. לא משנה מאיפה הוא מגיע ומה עבר עליו. החזון של ההפצה, הקירוב והחיבור הפשוט נולד אצל רבי נתן – ומשם המשיך עד היום.
