"זיהויו של השליו המקראי המוזכר בספרים שמות ובמדבר עם השליו הנודד (Coturnix coturnix, Common Quail) הנפוץ באזור הפליארקטי לא מוטל בספק", אומר ד"ר חיים מויאל, מרצה למדעים בממרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט. "כך גם היותו מין נודד להקתי כבמסופר במקרא. המצרים הקדמונים ציירו בקירות קבריהם המפוארים צייד שלווים באמצעות מכמורות כפולות קרוב לחוף".
מויאל מציין כי השליו הוא עוף שיחסית קל לצוד, מה שהקל על ישראל שיצאו ממצרים וחששו ממחסור באוכל. "השלווים נאספו בקלות בשיטה זאת כפי שגם השלווים ניצודים בעת האחרונה ובהתאמה לפסוק המקראי 'ויאספו את השליו'. השלווים היו חשובים מאוד לכלכת המצרים קדמונים, הן בבשרם הערב לחך והן מביציהם הטעימות. הם נהגו למרוט אותם, ליבש אותם בשמש ולהמליח אותם לפני שאכלו אותם, כפי שציורי קיר מעידים על כך וכן הרודוטוס היווני".
השליו – נודד למרחקים ושבים לארץ הולדתם
השליו נודד למרחקים ארוכים וחוצה בקלות את הים. "זה מרומז בספר שמות", מסביר מויאל, "שם כתוב 'ויגז שלווים מן הים'. למעשה מין זה נודד בסתיו דרומה ממרבית מרחבי אירואסיה – יבשות אירופה ואסיה – לאזורים החמים באפריקה ודרום אסיה. מדובר במין להקתי שחוצה במהירות יחסית, כ-40 קמ"ש בממוצע, את הים התיכון ועובר מרחק של למעלה מ-1,000 ק"מ בתעופה פעילה במשך למעלה מיממה, ביום ובלילה. לאחר שהם אוגרים שומן עתיר אנרגיה עד כדי מחצית ממשקל גופם, הם שבים לארץ הולדתם".
לדבריו, השלווים בפגיעה בעיקר מצייד הנמשך עד היום בציר נדידתם ובאזורי קינונם באירואסיה והמזרח התיכון וכן מאיסוף ביצים אינטנסיבי באתרי רבייתם. "לאחרונה הזיהום הגנטי עם הכלאה טבעית ומלאכותית שלהם עם השלווים היפנים המתורבתים וללא ספק מהווים סכנה אמיתית בעתיד".
השליו במדבר במסעות בני ישראל
החוקר מוסיף כי הסיפור המקראי על בני ישראל והשליו מעלה שאלות מעניינות שעשויות להוכיח את דבר הנס במדבר, "ראשית, מאז קדמת דנא השלווים לעולם נדדו ונודדים בזמנים קבועים בסתיו והן חזרה באביב ולא כפי שמציין הכתוב 'במהלך החודש השני' שהוא סיוון או חודש מאי. שנית, ציר הנדידה המסיבי המתועד מדעית הוא בעיקר לאורך חופי סיני, הנילוס ודרומה לאזור סהאל (מדרום לסהרה) ולא במדבר פארן או מדבר צין שבמרכז הנגב, כפי שמציין הכתוב, שהם כמובן מזרחיים יתר על המידה מציר נדידתם הרגילה".
בנוסף מציין מויאל כי בשר השליו עלול להיות רעיל לבני אדם, במיוחד בתקופת האביב, מאחר ויש בו ריכוז רעלים שנצברו מהזרעים והצמחים הרעילים אותם הם נוהגים לאכול. "כמובן שהפתרון לקונפליקטים אלו עם הכתוב המקראי", הוא מסביר, "עשוי להיות פשוט ונעוץ בהבנת משמעות הנס האלוהי כהגדרתו – הן מבחינת העיתוי והן מבחינת המקום, אשר עשויים דווקא להיות שונים כפלא מאשר במציאות הצפויה".
