שעון קיץ בישראל, שינוי השעה הרשמית בתקופת הקיץ, הוא נושא שחוזר ועולה מדי שנה, מלוּוה בדיונים ציבוריים, מחקרים והשלכות רחבות. במעבר לשעון קיץ מזיזים את המחוגים שעה אחת קדימה, במהלך האביב, ולאחר מכן מחזירים את השעון לאחור בתקופת הסתיו.
שעון קיץ 2025 תשפ"ה: מתי מזיזים את השעון?
השנה מזיזים את השעון בלילה שבין חמישי לשישי, 28 במרץ 2025, בשעה 2:00 בלילה, השעון יזוז שעה קדימה והשעה תהפוך ל-3:00. משמעות הדבר היא שאנו 'מפסידים' שעת שינה, אך מרוויחים שעת אור נוספת בערב.
לתשומת ליבכם: ברוב המכשירים המחוברים לרשת, כולל מחשבים, סמארטפונים ושעונים חכמים, השעה מתעדכנת אוטומטית. מומלץ לוודא בהגדרות שהמכשיר מוגדר למעבר אוטומטי לשעון הקיץ
החזרה לשעון חורף תתבצע ב-26 באוקטובר 2025, בלילה שבין שבת לראשון, אז יוזזו המחוגים שעה לאחור.
ההיסטוריה של שעון קיץ בישראל
הרעיון של שעון קיץ נולד מתוך צורך לנצל טוב יותר את שעות האור הטבעי ולחסוך באנרגיה, אך עורר ויכוח מתמשך בארץ מאז קום המדינה.
שינוי השעון יושם לראשונה בארץ בתקופת המנדט הבריטי, בזמן מלחמת העולם השנייה. לאחר קום המדינה, שעון הקיץ הופעל לסירוגין, אך לא הייתה אחידות לגבי משכו, והוא אף בוטל לגמרי בשנת 1958.
החזרה לשעון קיץ והתפתחות המחלוקות
ב-1974, בעקבות משבר הנפט העולמי, הוחזר שעון הקיץ כפתרון לחיסכון באנרגיה, אך הוא הופעל לפרקי זמן משתנים וללא מתכונת קבועה. הוויכוח הציבורי סביב שעון הקיץ החל לתפוס תאוצה, כאשר סוגיית אורכו ושעות הפעילות בתקופת חגי תשרי הפכו לנקודות ויכוח מגזריים.
בשנות ה-80 וה-90 נמשכו הדיונים בנוגע למשך שעון הקיץ ולמועד סיומו, כאשר בכל שנה ההחלטה הייתה נתונה לשינויים בהתאם לזהות שר הפנים. בשנת 1992 נחקק לראשונה חוק שקבע כי שעון הקיץ יימשך לפחות 150 יום בשנה, אך לא הגדיר תאריכים קבועים, מה שהשאיר מקום למאבקים שנתיים.
תיקוני החקיקה לקראת פתרון מוסכם
בשנת 2005, לאחר מאבקים ציבוריים ופוליטיים, הוסכם כי שעון הקיץ יחל בסוף מרץ ויסתיים לפני יום כיפור, אך עדיין לא היה תיאום מלא עם הסטנדרט האירופי. בשנת 2013, שר הפנים גדעון סער יזם תיקון נוסף, שהאריך את שעון הקיץ עד סוף אוקטובר, בדומה לרוב מדינות המערב. התיקון הזה שם קץ לרוב המחלוקות, ומאז מופעל שעון הקיץ בישראל באופן קבוע במשך שבעה חודשים – מסוף מרץ ועד סוף אוקטובר.
היום זהו יום השוויון האביבי: היום שבו היום והלילה שווים באורכם!☀
היום השמש ניצבת בדיוק מעל קו המשווה, היום והלילה כמעט שווים באורכם, ומעתה הימים ילכו ויתארכו.אבל למה בפועל היום עדיין קצת ארוך יותר מהלילה? ואיך זה קשור לאטמוספירה שלנו?
>> pic.twitter.com/PPkGsi4RbQ— Israel Space Agency (@ILSpaceAgency) March 20, 2025
כך הזזת השעון מנעה פיגוע
הבדלים בין שעון הקיץ הישראלי לפלסטיני הובילו לאירוע הבא: בשנת 1999, חוליית מחבלים פלסטינית תכננה לפוצץ מכוניות תופת בישראל. אולם, מאחר שלא היה סנכרון בין השעונים של הרשות הפלסטינית ומדינת ישראל, המטענים התפוצצו שעה מוקדם מדי, מה שהביא למותם של המחבלים עצמם, עוד לפני שהגיעו ליעד.
האם שעון הקיץ עוזר לחסוך בחשמל?
כאמור, שעון הקיץ הונהג במקור מתוך כוונה לחסוך באנרגיה, אולם מחקר מקיף משנת 2018 מצא כי החיסכון בצריכת החשמל בעקבות הזזת השעון עומד על 0.34% בשנה, בערך כמו החיסכון שהושג מהמעבר לנורות LED חסכוניות.
יתרה מזאת, באזורים חמים, בהם אנשים חוזרים הביתה בשעות שבהן הטמפרטורה עדיין גבוהה, הזזת השעון עשויה דווקא להגדיל את השימוש במזגנים, ובכך לנטרל את החיסכון בתאורה.
משרד האנרגיה לא מדווח על שינוי מהותי בצריכת החשמל בעקבות המעבר לשעון קיץ, אך מעריך כי בכל זאת נחסכים כמה עשרות מיליוני שקלים בשנה בעלויות תאורה במשקי הבית
האתגרים הטכניים של הזזת השעון
מעבר לעניין האנרגטי, יש גם אתגרים טכניים הקשורים להזזת השעון, למשל שיבושים במערכות מחשוב ושעונים דיגיטליים. מי שזוכר יודע שבשנים 2013 ו-2014, לאחר שינוי החוק שהאריך את שעון הקיץ, טלפונים חכמים בישראל עדכנו את השעה מוקדם מדי, בשל חוסר התאמה בהגדרות, מה שגרם לבלבול זמני.
בשורה התחתונה, ההשפעה של שעון הקיץ על צריכת האנרגיה תלויה בגורמים רבים – אקלים, אורח חיים ומבנה צריכת החשמל. אמנם החיסכון בחשמל אינו משמעותי כמו שהיה בעבר, אך לשעון הקיץ יש יתרונות אחרים, בעיקר בכלכלה ובאורח החיים. בעולם המודרני, ייתכן שהתועלת העיקרית היא לאו דווקא אנרגטית – אלא קשורה לאיכות החיים ולשעות הפנאי.
השפעות שעון הקיץ על הבריאות
שעון הקיץ משפיע לא רק על הכלכלה והאנרגיה, אלא גם על אורח החיים, הבריאות והבטיחות של הציבור. הארכת שעות האור בערב מאפשרת יותר זמן לפעילויות פנאי בריאות, כמו הליכה בפארק, פעילות ספורטיבית ובילוי עם המשפחה. מחקרים אף מצביעים על כך שיותר שעות אור עשויות לתרום למצב הרוח, להפחית תחושות של דכדוך עונתי ולעודד ייצור ויטמין D החיוני לבריאות הגוף.
שינוי השעות משפיע על השעון הביולוגי
לצד היתרונות, המעבר בין השעונים פעמיים בשנה אינו נטול אתגרים. הגוף שלנו מסנכרן את עצמו על פי מחזורי אור וחושך טבעיים, ולכן שינוי פתאומי בשעה עשוי להפר את השעון הביולוגי ולגרום לתחושת עייפות וירידה בתפקוד, בעיקר כאשר מאבדים שעת שינה במעבר לשעון קיץ.
מחקרים מראים כי בימים שלאחר שינוי השעה ישנה עלייה בשכיחות התקפי לב ושבץ, ככל הנראה בשל ההפרעה לשינה ולמחזורי הגוף
בשל השפעות אלו, איגודי רופאים בעולם קוראים לבטל את המעבר בין השעונים, ולהעדיף שמירה על שעה אחידה לאורך כל השנה.
ההשלכות לגבי הבטיחות בדרכים
מצד אחד, נהיגה באור יום בטוחה יותר מנהיגה בחושך. לפי נתוני הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, רק 11% מהתאונות הקטלניות מתרחשות בלילה, כך שיותר שעות אור עשויות להפחית תאונות. נתונים אלה הובילו לתמיכת הרשות בהארכת שעון הקיץ. מצד שני, בימים הראשונים לאחר המעבר לשעון קיץ, חלה דווקא עלייה במספר התאונות, ככל הנראה בשל עייפות ותשישות הנהגים. לכן, מומלץ להקפיד על שעות שינה מספקות בתקופת המעבר, ולנהוג בזהירות יתרה.
אם כן, שעון הקיץ מציע יתרונות בריאותיים וחברתיים, אך השינוי עצמו אינו חף מחסרונות, בעיקר בכל הנוגע להפרעות שינה והסתגלות ביולוגית.
בעולם המודרני, הדיון סביב שעון הקיץ נמשך, כאשר חלק מהמדינות מבקשות לאמץ שעה אחידה לאורך כל השנה, בעוד אחרות ממשיכות ליהנות מהשעות הנוספות של אור טבעי בקיץ
השוואות בינלאומיות: שעון קיץ בעולם
ישראל אינה יוצאת דופן בהזזת השעון, אך גם לא כל מדינות העולם אימצו את המנהג. כיום, כ-70 מדינות בלבד, המהוות כרבע מאוכלוסיית העולם, מיישמות שעון קיץ באופן קבוע. מרבית מדינות צפון אמריקה ואירופה, לצד חלקים מאסיה ואוסטרליה, מזיזות את השעון. מנגד, מדינות הסמוכות לקו המשווה, כמו רוב מדינות אפריקה ומזרח אסיה, אינן נוהגות כך, שכן שם הבדלי האור בין חורף לקיץ קטנים, ולכן אין תועלת בהזזת השעה.
בעשור האחרון, כמה מדינות החליטו לוותר על שעון הקיץ לאחר ניסויים ממושכים. רוסיה, למשל, ניסתה ב-2011 להישאר בשעון קיץ קבוע, אך בעקבות תלונות רבות מצד אזרחים, בעיקר בשל החושך בבקרים, היא חזרה בשנת 2014 לשעון חורף קבוע. גם האיחוד האירופי שוקל מהלך דומה: מדינות החברות דנות בביטול המעבר בין השעונים ולאפשר לכל מדינה לבחור אם להישאר בשעון קיץ או חורף לכל השנה.
כמה זמן נמשך שעון הקיץ?
משך שעון הקיץ משתנה בין מדינות ויבשות:
- ארה"ב וקנדה: 8 חודשים, ממרץ עד נובמבר (השעון הארוך ביותר).
- אירופה: 7 חודשים, מסוף מרץ עד סוף אוקטובר.
- ישראל, לבנון וירדן: 7 חודשים, בדומה לאירופה.
שיקולים תרבותיים בהזזת השעון
שעון הקיץ אינו רק עניין של חיסכון בחשמל – גם שיקולים תרבותיים ודתיים משחקים תפקיד משמעותי. לדוגמה, מצרים נהגה בעבר להשהות את שעון הקיץ במהלך חודש הרמדאן, כדי להקל על הצמים. אפילו ברשות הפלסטינית עשו בעבר התאמות של סיום שעון הקיץ לחגי האסלאם.
אז מה אומרים המומחים? יתרונות וחסרונות
בסופו של דבר, אין תשובה חד משמעית. מצד אחד, שעון הקיץ מאפשר לנצל את שעות האור בצורה טובה יותר, משפר את הכלכלה והחיים החברתיים. מצד שני, ישנם מחקרים שמצביעים על פגיעה בריאותית מסוימת, ויש הסבורים כי שמירה על שעה קבועה כל השנה היא הפתרון האופטימלי.
שעון הקיץ בישראל עבר דרך ארוכה: מימי המנדט הבריטי, דרך מחלוקות פוליטיות ותרבותיות, ועד להסכמה יחסית בעשור האחרון. הוא משפיע על כל היבט בחיים: החל משעות ההשכמה של המתפללים, דרך הרגלי הקניות והפנאי, ועד לשקיעה שתופיע בפיד שלנו
כמו השמש עצמה – הוויכוח על שעון הקיץ שוקע וזורח מחדש בכל שנה, וללא ספק, כולנו מרגישים שוב את השינוי בקצב הזמן – ונמשיך להתלבט אם הוא באמת שווה את זה.
כך תעברו את המעבר לשעון קיץ בקלות
הזזת השעון עשויה באמת להיראות כמו שינוי קטן, אך הגוף שלנו מרגיש זאת היטב. הנה כמה טיפים מעשיים שיעזרו לכם להסתגל בצורה חלקה ונוחה.
- הקדימו את שעת השינה בהדרגה: כמה ימים לפני המעבר לשעון קיץ, נסו להקדים את שעת השינה ב-15-20 דקות מדי ערב. השינוי המדורג יסייע לגוף להסתגל לשעה החדשה ללא עייפות מצטברת. למשל, אם אתם רגילים לישון ב-23:00, לכו לישון ב-22:45, ואז ב-22:30 – עד שהגוף יסונכרן. לילדים, מומלץ לבצע זאת בצורה הדרגתית, כך שהמעבר יהיה חלק יותר.
- צרו תנאי שינה טובים: כדי להירדם מוקדם יותר, עזרו לגוף להרגיש עייף: בצעו פעילות גופנית במהלך היום וקראו ספר או האזינו למוזיקה רגועה בערב. הימנעו ממסכים בהירים כשעתיים לפני השינה, שכן האור הכחול מעכב את הפרשת המלטונין – ההורמון האחראי על השינה. לסיום, מקלחת חמה או תאורה מעומעמת לפני השינה עשויות לסייע לגוף להיכנס למצב רגיעה.
- אור בבוקר – חושך בלילה: החשיפה לאור טבעי היא הדרך הטובה ביותר לסנכרן את השעון הביולוגי. מיד אחרי המעבר לשעון קיץ, נסו לצאת למרפסת, לטיול קצר או פשוט לפתוח חלון ולתת לשמש להיכנס פנימה. אור טבעי בבוקר מאותת לגוף להתעורר ולהתאים את עצמו לזמן החדש. בערב, הפחתת תאורה תסייע לו להבין שהגיעה השעה ללכת לישון.
- נהיגה זהירה והתחשבות בסביבה: בשבוע שלאחר שינוי השעון, הקפידו להיות ערניים במיוחד בזמן נהיגה או הפעלת מכשירים הדורשים ריכוז. מחסור קל בשינה עלול לפגוע במהירות התגובה ובערנות. נסו להימנע ממשימות תובעניות בשעות הקריטיות של העייפות – למשל, בבוקר מוקדם לאחר מעבר לשעון חורף, או בשעות הלילה המאוחרות אחרי המעבר לשעון קיץ.
- שמירה על שגרה עקבית: שגרה קבועה מסייעת לילדים (ולא רק להם) להסתגלות טובה יותר. שמרו על זמני ארוחות, מקלחות וטקסי שינה קבועים, כך שגופם יתרגל לשינוי במהירות ובטבעיות. תוך ימים ספורים עד שבוע – המעבר יתבצע באופן חלק וללא הפרעות משמעותיות.
עם קצת תכנון והתאמות פשוטות, אפשר להפוך את המעבר לשעון קיץ לקל יותר, וליהנות משעות אור נוספות.
