קבלת השבת האחרונה בכיכר החטופים התקיימה אתמול (ו'), עם השבתו של החטוף האחרון, גיבור ישראל רן גואילי ז"ל. האירוע, שנערך ביום השישי ה-120 מאז ה-7 באוקטובר, סימן את סיומה של מסורת שהחלה עוד בנובמבר 2023, אחרי שקהילת קיבוץ נחל עוז התמקמה בכיכר.
במשך חודשים ארוכים סיפרו חברי הקיבוץ לבאי הכיכר על הקהילה, על חוויותיהם מהשבעה באוקטובר ועל החטופים שהוחזקו בשבי: הילדות דפנה ואלה אליקים, עלמה אברהם, יהודית ונטלי רענן, עמרי מירן ששוחרר, וצחי עידן שנרצח בשבי והושב כחלל.
עד לחזרה הביתה
מאהל נחל עוז הוקם בנובמבר 2023 ובשיתוף עם התנועה הקיבוצית החל לערוך קבלות שבת מדי שבוע. משפחתו של צחי עידן ז"ל הייתה מהמובילות של טקסים אלו, תוך הפצת התפיסה שקבלת השבת תימשך גם לאחר השבתו של צחי, תחת הסלוגן: "צחי עידן במותו ציווה לנו עד החטוף האחרון".
גם משפחתו של עמרי מירן, בהובלת אביו דני, לקחה חלק משמעותי במסורת. דני, שנכח בכיכר כמעט מדי יום מאז תחילת המלחמה, המשיך להגיע לקבלות השבת גם לאחר שחרורו של בנו עמרי לפני מספר חודשים.
קבלת שבת של פרידה וזיכרון
קבלת השבת האחרונה נערכה בהובלת קיבוץ צובה והתנועה הקיבוצית ובאירוח חברי קיבוץ נחל עוז שיזמו את המפגש. באירוע נכחו משפחות חטופים רבות, בהן משפחות אנגרסט, מתן (ששוחרר מהשבי), מנצור, קלדרון, קורנגולד ומשפחתה של כרמל גת, לצד הקהל הרחב, תושבי העוטף וחבריו של רני גואילי ז"ל.
עמנואל (מנו) אוחיון, חברו הטוב של רני, נשא דברים בשם המשפחה הנמצאת בימים אלה בשבעה.
דבריו של עמנואל בשם משפחת גואילי:
"קבלת שבת אחרונה, שלום לכולם, ותודה לכל מי שהגיע לכאן היום. המשפחה של רני נמצאת כעת בשבעה, וביקשה שאנחנו נהיה כאן היום בשמה כדי לומר לכם תודה, ולהעביר אליכם את הדברים הבאים. הם מבקשים להודות לכל מי שהגיע, ולכל מי שנשאר איתם לאורך כל הדרך.
כשרני נותר החטוף האחרון, הפחד הגדול ביותר היה שהוא יישאר לבד. אבל המציאות הוכיחה אחרת. תנועת הקיבוצים, יחד עם אנשים טובים רבים, בחרו להקדיש את קבלות השבת לרני. להיות שם, להזכיר, לא לוותר. זו ישראל היפה. זו ישראל המאוחדת. זו ישראל שערבות הדדית היא נר לרגלה. ועכשיו, זו עת אחרת. עת של התכנסות. עת של אבל. עת של זיכרון. עת להיפרד מהבן, מהאח, מהנכד, ומהחבר.
ויש גם שקט כזה, עמוק של סוף דרך ארוכה
המשפחה מבקשת להודות לכולכם, על הליווי, על האהבה, ועל כך שנתתם להם להרגיש שרני הוא באמת הבן של כולנו. אנחנו עומדים כאן היום כנציגי המשפחה, אבל גם כאנשים שזכו להכיר את רני מקרוב, להיות חלק מהחיים שלו, ומהלב שלו. והאמת? קשה להסביר במילים מה אנחנו מרגישים הערב. יש הקלה. יש התרגשות. יש תודה. ויש גם שקט כזה, עמוק של סוף דרך ארוכה.
כל כך הרבה זמן חיכינו לרגע הזה. כל כך הרבה שבתות עמדנו כאן, עם תקווה, עם כאב, עם אמונה, ולפעמים גם בלי לדעת איך ממשיכים. והנה, רני חזר הביתה. לא ככותרת. לא כסמל. כבן. כאח. כחבר. כחלק מהמשפחה. מי שמכיר את רני יודע, שהוא לא אדם של רעש. הוא אדם של נוכחות. של לב. של עשייה שקטה. וכמו שהוא ידע להיות שם בשביל אחרים, ככה העם הזה ידע להיות שם בשבילו.
תודה לכם מעומק הלב
החיבוק שקיבלנו מכולכם, התפילות, ההודעות, ההגעה לפה שבוע אחרי שבוע, היו כוח. כוח אמיתי. בשם המשפחה, בשם החברים אנחנו רוצים להגיד תודה. תודה למי שלא ויתר. למי שהגיע גם כשקשה היה להגיע. למי שהזכיר, והזכיר שוב, שלא משאירים אף אחד מאחור. היום הזה הוא לא רק סיום של תקופה. הוא גם התחלה. התחלה של חזרה הביתה, של ריפוי, של חיים. ואנחנו מבקשים מכם דבר אחד: קחו איתכם את הרוח הזאת. את הערבות הזאת. את הזיכרון של מה זה להיות ביחד. כי זה מה שהחזיר את רני הביתה. וזה מה שישמור עלינו גם הלאה. שבת שלום, ותודה לכם מעומק הלב".
