בימים האחרונים פעלו יחד חטיבת אלכסנדרוני, יחידת פינוי הפצצות של יהל"ם, יחידה 6017 של אגד הרפואה המטכ"לי ויס"ר דרום של הרבנות הצבאית. הכוחות עבדו בתיאום אינטנסיבי. במשך יומיים ארוכים הם איתרו גופות וחקרו אותן בתנאי שטח. בסוף התהליך הם הגיעו לזיהוי הנכון של רס"ר רן גואילי ז"ל, שיובא בהמשך היום (ד') למנוחות.
פעילות רציפה מאז 7 באוקטובר
"אנחנו נמצאים בפעילות מאז שהוקפצנו ב-7 באוקטובר", מתחיל ואומר רס"ן (במיל') ר', מ"פ ביחידת הסריקה (יס"ר) של הרבנות הצבאית. "כמעט בכל אירוע נפגעים, נדרשנו לקפוץ ולספק מענה של טיפול בגופה. נכחנו בהרבה אירועים קשים – וגם הפעם, עם כל הכאב והמורכבות, חשנו כולם רצון עז לזהות אותו. ידענו שלא נזוז משם עד שנחזיר את רן ז"ל הביתה".
לדבריו, אנשי היחידה החלו להתאמן למבצע כבר כמה ימים קודם לכן. "אין דבר כמעט שיכול היה להכין אותנו למה שעשינו וראינו שם", אומר ר' לאתר צה"ל, "ועדיין, ידענו בדיוק למה אנחנו נכנסים: הן מבחינת התכנים הלא פשוטים שאולי נפגוש, והן בהיבט ההכנה המקצועית", מסביר רס"ן (במיל') ר'.
"מניסיון העבר, כשהיינו מתחילים לפעול בלי להכיר את השטח מספיק לפני כן, עבדנו בצורה מפוזרת יותר", הוא מעיד. "הפעם, בזכות האימונים המקדימים, התאפשר לנו להתרכז אך ורק במשימה שלשמה הגענו".
איתור, טיפול בגופות וזיהוי
לוחמי היס"ר הגיעו ראשונים לכל גופה. "כשהתחלנו בעבודת איתור הקברים, הוצאנו את הגופות וטיפלנו בהן יחד עם גורמי הרפואה של יחידה 6017", מתאר רס"ן (במיל') ר'. במהלך המבצע פעלו בשטח רופאים רבים ועסקו בפענוח ממצאים. הם חיפשו את הדרך לזהות את רס"ר גואילי ז"ל.
"סרקנו מספר רב של גופות, והשוונו צילומי שיניים שלקחנו בשטח – לאלה של רן", מספר לי רס"ן מ', קצין רפואת שיניים ביחידה 6017, המתמחה בזיהוי רפואי וחקר מנגנוני מוות. "אנחנו מכירים את העבודה היטב, ומשתדלים לעשות ניתוק מחשבתי. כשמתחילים משימה כזאת – עוברים למצב אוטומט", הוא קובע.
בשל היותו כהן, רס"ן מ' לא יכול להצטרף תחילה לשורות היחידה. עם העלייה בצורך בזיהוי גופות בימים הראשונים למלחמה, התעקש מ' לקחת חלק במאמץ. "קיבלתי אישור הלכתי והתחלתי לסייע בעוטף, היכן שהתחוללו הקרבות. מאז, השתתפתי גם במבצעים שהיו בשורה, בהם בדקנו גופות במטרה לזהות את החטופים החללים שלנו".
עבודת צוות וסגירת מעגל
רס"ן מ' מדגיש שהמבצע הזה לא יכול היה להתרחש בלי כלל השותפים. "זאת עבודת צוות יוצאת דופן של יחידה 6017, הרופאים המוכשרים של המשטרה, של חטיבת אלכסנדרוני ויחידת יהל"ם. עוד המון גורמים עבדו קשה בשביל התוצאה הסופית, שבהחלט שווה הכול".
בסופו של דבר, עבור כולם ביחידה, המעורבות במבצע "לב אמיץ" מהווה סגירת מעגל. "לאורך כל המלחמה, בין אירוע לאירוע, חזרנו על המסר – לא משאירים אף אחד מאחור", הוא אומר. "בתור כאלה שנחשפים למראות לא קלים בתדירות גבוהה, גם הלב שלנו דימם. עכשיו שהגענו לזיהוי שהתפללנו אליו, אנחנו יכולים להתחיל ריפוי: בתור יחידים ובתור עם".
גם רס"ן (במיל') ר' מתאר לסיום רגע שקשה לשכוח. "הפלוגה שלי ואני כבר היינו בבסיס כששמענו על הזיהוי, אחרי 30 שעות של פעילות רצופה", הוא משחזר. "באותו זמן, הייתה התפרקות מיידית. התחבקנו, בכינו וגם שמחנו – בכל זאת, חיכינו לרגע הזה כבר יותר משנתיים".
