כשישראלים רבים נוסעים בימים מתוחים בכביש תחת איום אזעקות, אחת השאלות שמעסיקות נהגים היא מה נכון לעשות בזמן אמת: להמשיך בנסיעה כדי להגיע מהר יותר למרחב מוגן, או לעצור מיד ולפעול לפי הנחיות החירום. מקרה שנדון לאחרונה בבית המשפט לתעבורה במחוז מרכז מספק תשובה ברורה במיוחד.
הנהג שנתפס
הנהג נתפס בכביש 1 בשעות הצהריים כשהוא נוסע במהירות של 157 קמ"ש, למרות שהמהירות המותרת במקום היא 90 קמ"ש. בעקבות זאת נעצר ורישיונו נפסל ל-30 ימים. באמצעות בא-כוחו, עו"ד אילון אורון, ביקש הנהג לקצר את תקופת הפסילה וטען כי מדובר בימי חירום, בתקופת מבצע "שאגת הארי", ולכן אין לבחון את נסיבות הנהיגה כאילו היו ימי שגרה.
לטענתו, במהלך הנסיעה נשמעו שתי אזעקות, במהלכן עצר את הרכב. לאחר מכן, בשל רצף ההתרעות והרצון לשהות כמה שפחות זמן בכביש שאינו ממוגן, הוא האיץ כדי להגיע למקום בטוח – מבלי לשים לב למהירות. עם זאת, הודגש כי ההאצה עצמה לא התרחשה בזמן אזעקה פעילה.
עוד באותו הנושא
- מהתחקיר הראשוני עולה כי יובל בן ה-4 שנעדר במשך כיממה צעד לכיוון שחשב שיוביל אותו בחזרה לביתו. במהלך הלילה הוא נרדם בשטח, ובבוקר בחר להישאר באזור מוצל. החלטה זו, לצד התנהלותו בשטח, היא שככל הנראה הצילה את חייו, כך מסר מפקד מחוז דרום
- נשיא המדינה שוחח עם נועם שמחי, שאיתר את הילד הנעדר: "עם ישראל הוכיח שוב את עוצמת הערבות ההדדית שלו"
- מפקד פיקוד המרכז בשיח עם ראשי ההתיישבות: “כוחות אוגדת איו”ש נערכים לצאת לפעילות סיכולים משמעותית ופועלים למעצר כל המחבלים המעורבים בפיגוע”
- אין התרגשות כזו: שוטר נותן ליובל בן ה-4 לשתות מים – רגעים ספורים לאחר שנמצא

נסיעה במהירות גבוהה – מגדילה את הסכנה
המאשימה התנגדה לבקשה, בין היתר בשל עברו התעבורתי של הנהג, הכולל 16 עבירות קודמות. בית המשפט קבע עמדה חד-משמעית: גם במצב חירום, אין הצדקה לנהיגה במהירות כה גבוהה. בפסיקה הודגש כי נסיעה מהירה אינה מקטינה את הסכנה, אלא להפך – מגדילה אותה, ובמיוחד כאשר קיים אירוע חירום באזור הנהיגה.
השופט עמד גם על המסוכנות שנלמדת לא רק מנסיבות המקרה, אלא גם מעברו של הנהג, והזכיר כי עבירות מהירות חמורות עלולות להסתיים אף במאסר בפועל. לצד זאת, ולאחר שקלול כלל הנתונים, החליט בית המשפט לקצר את תקופת הפסילה מ-30 ימים ל-20 ימים.

צודק השופט הייתי שולל לנהג את רישיונות לצמיתות וקנס של 1000.000 שקלים