יצחק פורטל איבד את אביו ואחותו ונפצע בעצמו בפיגוע כשהיה רק בן 6. את הטראומה הוא נשא איתו כל חייו. בראיון ל"רגע של חכמה", הוא סיפר על המסע האישי שלו, ועל החלטה להפוך את הפצע לשליחות. היום הוא עומד בראש מכון שמטפל באנשים ובילדים עם טראומות – כדי שאף ילד לא יישאר לבד כמו שהוא נשאר.
"המוות הולך איתנו לכל מקום"
יצחק סיפר בראיון על התחושות וההתמודדות שלו: "המוות הוא כאב משתנה. דק ומתמשך. הוא הולך איתנו לכל מקום. בחלומות, בשמחות, ובסתם נסיעה קטנה של להקפיץ את הילדים לגן. הוא הדבר שאיתו קמים בבוקר ואיתו הולכים לישון. יש בו משהו חזק. משתק. יש לפעמים שהוא יושב על הכתף כמו מלאך מלווה שאין לו מרפא".
עוד באותו הנושא
- מהתחקיר הראשוני עולה כי יובל בן ה-4 שנעדר במשך כיממה צעד לכיוון שחשב שיוביל אותו בחזרה לביתו. במהלך הלילה הוא נרדם בשטח, ובבוקר בחר להישאר באזור מוצל. החלטה זו, לצד התנהלותו בשטח, היא שככל הנראה הצילה את חייו, כך מסר מפקד מחוז דרום
- אמו של בניהו סגולה הי"ד בהספד: הוא היה רציני בכל דבר שעשה, מהילדות בבית ועד שלפני החתונה ביקש להיבחן שוב על הלימוד. כבר בכיתה א' נורה בעדי עד ו"ינק מלחמות השם". השם בניהו חיבר אצלו תורה ומסירות לארץ ישראל. היא סיימה בזעקה להשם שישלח את אליהו הנביא להשלים את הגאולה
- נשיא המדינה שוחח עם נועם שמחי, שאיתר את הילד הנעדר: "עם ישראל הוכיח שוב את עוצמת הערבות ההדדית שלו"
- מפקד פיקוד המרכז בשיח עם ראשי ההתיישבות: “כוחות אוגדת איו”ש נערכים לצאת לפעילות סיכולים משמעותית ופועלים למעצר כל המחבלים המעורבים בפיגוע”
"חשבתי שהנקמנות האמיתית כביכול הנקמה האלוהית היא במלחמה. אז נלחמתי ותאמינו לי שנלחמתי בכל הכוח. שנאתי אנשים שלא נוקמים כמוני. שנאתי אנשים שלא חושבים כמוני. בעיקר שנאתי. הכל בשם, כביכול בשם אלוהים", שיתף.
"התבדיתי"
עד שיום אחד החליט לשנות כיוון: "הבנתי שהתבדיתי. שהתשובה האלוהית האמיתית היא אהבה. קודם כל אהבה לעצמך ואז אהבה למשפחה שלך ואז אהבה לשכן שלך ובסוף מה שנשאר זה רק אהבה", סיפר.
