צה"ל פרסם הערב (ה') את עיקרי התחקיר על הטבח במסיבת הנובה שהתקיימה בבוקר שמחה תורה, ה-7 באוקטובר. התחקיר הוצג קודם לכן למשפחות השכולות, משפחות החטופים ושורדי הטבח. מהתחקיר עולה היו כשלים חמורים בהיערכות ובתיאום כוחות הביטחון. אולם, ההחלטה המהירה של מפקד המשטרה לפזר את המסיבה בזמן, הצילה את חייהם של אלפי מבלים.
397 נרצחים:
378 ישראלים נרצחו במסיבת הנובה. 344 מהם אזרחים ו-34 אנשי כוחות הביטחון. חלקם היו חלק ממבלי המסיבה וחלקם נפלו במסגרת קרב. 44 ישראלים ממבלי הנובה נחטפו לעזה (לא כולם ממתחם הנובה עצמו. 27 מהם שבו ארצה – 14 בחיים ו-13 שחולצו גופותיהם. 17 עדיין בשבי – 11 בחיים, 6 חללים.
במרחב מסיבת הנובה נרצחו 171 ישראלים, ו-16 נחטפו. כל יתר נרצחי וחטופי הנובה – 207 נרצחים ו-28 חטופים – נרצחו או נחטפו בדרכים, בכבישי העוטף, ביישובים או במוקדי לחימה אחרים. מפת נפגעי הנובה משתרעת על פני 52 ק״מ בעוטף עזה – מאזור צומת שער הנגב ועד ניר יצחק.
לוחמי צה"ל לא היו מעורבים באבטחת המסיבה
צוות האבטחה של מסיבת הנובה כלל 31 שוטרים חמושים ו-75 מאבטחים שלא היו חמושים. כלומר, פחות מ-30% מצוות האבטחה היה חמוש. אלה שהיו חמושים היו מצוידים באקדחים בלבד, שלא היו יעילים במתקפה של מחבלים. חשוב לציין, כי לוחמי צה"ל לא היו מעורבים באבטחת המסיבה כלל.
לאחר שמארגני המסיבה הגישו בקשת רישוי למשטרה, תחנת משטרת אופקים קיימה פעמיים דיוני אישור תכניות. בשתי הפעמים, נציגי צה"ל לא נכחו בדיונים, בניגוד למקובל, כי ״לא יכלו להגיע״.
המסיבה אושרה בעקבות לחצים
מפקד החטיבה הצפונית באוגדת עזה, אל"מ חיים כהן, סירב תחילה לאשר את קיום המסיבה בשבת. כהן העדיף לאשר רק מסיבה שהתקיימה יום קודם לכן, ביום שישי. הסיבה לכך הייתה היקף הסד"כ המוגבל בגזרה בסופי שבוע ובחגים, בנוסף לעומס המבצעי בעקבות הפגנות הגדר. אולם, בעקבות לחצים מדרגים בכירים יותר באוגדה ובפיקוד, אישר כהן את קיום המסיבה.
בתחקיר הצה"לי, הלחצים הללו מוצגים כ'שיח בין מדרגי' שמתרחש באופן לגיטימי וסטנדרטי. התחקיר מסיר את האחריות מרמ״ט פיקוד הדרום, תא״ל מנור ינאי, ומקצין האג״ם של הפיקוד, אל״מ אפרים אבני. זאת על אף ששניהם בהחלט היו מעורבים בהחלטה לאשר בסופו של דבר את קיום המסיבה.
ביקורת קשה על מפקד החטיבה
התחקיר מותח ביקורת קשה על מפקד החטיבה הצפונית, אל"מ כהן. הקצין לא קיים הליך היערכות צבאי סדור וראוי לקראת קיום המסיבה, לאחר שכבר ביום רביעי הוחלט לאשרה – בוואטסאפ וללא חתימת המח״ט. לא התקיימה הערכת מצב מסודרת בחטיבה לקראת המסיבה. בנוסף, לא התבצע שום שינוי בהיקף הסד״כ בגזרה בעקבות קיום המסיבה. הכוחות הגזרתיים בשטח כלל לא הכירו את קיום המסיבה.
כמו כן, לא הוצב נציג מטעם צה״ל בחפ״ק המשטרתי במתחם המסיבה ולא הוצב אף כוח צבאי במתחם המסיבה או בסמוך אליו. נמצאו תקלות חמורות בתיאום בין צה״ל למשטרת ישראל באירוע.
דבר קיום מסיבת הנובה לא עלה
במהלך ליל 6-7 באוקטובר, בהערכות המצב המוקדמות בשל הסימנים המודיעיניים שהגיעו – דבר קיום מסיבת הנובה לא עלה. לא בוצע שינוי בהיערכות הכוחות סביב המסיבה. הנושא לא עלה לדיון.
ההחלטה שהצילה את חייהם של אלפי מבלים
עם תחילת מתקפת חמאס – בשעה 06:35, מפקד כוח המשטרה במסיבה, סגן ניצב ניבי אוחנה, מחליט על פיזור המסיבה באופן מיידי. התחקיר מציין כי החלטה זו הצילה את חייהם של אלפי מבלים, שהצליחו במהלך השעות הראשונות להתפנות ממתחם המסיבה. חלקם התפנו דרך הצירים הראשיים – 232 – ובדרך נרצחו או נחטפו. חלקם ברחו דרך צירים עוקפים שהצליחו להינצל. רובם המוחלט של מבלי מסיבת הנובה – כ-3,000 איש – ניצלו ונמלטו בשלב מוקדם.
התחקיר קובע כי חמאס לא ידע מראש על מסיבת הנובה ולא שלח כוח מחבלים ייעודי כדי לתקוף את מבלי המסיבה. המחבלים הראשונים שהגיעו לאזור – יועדו בתוכניותיהם להגיע לעיר נתיבות. המחבלים התבלבלו בדרכם, המשיכו בכביש 232, ובשעה 8:12 הגיעו סמוך למתחם המסיבה. המחבלים – כמאה מחבלים על 14 טנדרים ושני אופנועים מצוידים באמל״ח רב, ראו את המחסום המשטרתי שנפתח במקום ופינה אנשים דרך ציר מילוט – והחלו לתקוף אותו.
בשלב זה, החל מהשעה 08:13, מתחילים חילופי אש בין המחבלים לבין כוחות המשטרה והאבטחה החמושים שהיו במקום. המחבלים שיגרו טילי RPG, ופתחו באש כבדה.
בשלב זה, רוב מבלי המסיבה כבר הספיקו להימלט בנסיעה מהמקום או רגלית. לא כולם הצליחו להתפנות מהמקום, ולכן החלה בשלב זה בריחה המונית של מבלים לכל עבר – חלקם מזרחה אל צירי הפינוי, שם רבים הצליחו להציל את עצמם אך המחבלים הגיעו גם לשם ורצחו רבים. חלק מהנמלטים נמלטו על כביש 232, ומשם גם המחבלים הצליחו לחטוף בשעה 08:43 שבעה אנשים, בהם כאלה שעדיין בשבי – מקסים הרקין, אביתר דוד, גיא גלבוע דלל, בר קופרשטיין ואלקנה בוחבוט. והיו גם מבלים רבים שנמלטו בחזרה אל מתחם המסיבה – לתוך היער, כי סברו ששם בטוח יותר.
במשך 40-50 דקות המחבלים סרקו את המתחם וירו לכל עבר
בשעה 09:19 פושטים המחבלים על מתחם המסיבה עצמו. שם, היו מאות ממשתתפי המסיבה שנמלטו למקום וניסו להסתתר במקומות שונים. בין הרכבים, בשירותים הצהובים, במכולות האשפה, במתחמי הברים, בבמה המרכזית ובמתחם הקמפינג. בשלב הזה, אחרי כשעה של קרב, כבר לא נותרו חמושים במקום כי כולם נהרגו או נפצעו בקרבות – ואף כוח צבאי עדיין לא הגיע. המחבלים נכנסו למתחם המסיבה ללא קרב. אז החלו בטבח אכזרי והמוני ובהוצאה להורג של כל מי שהצליחו לתפוס. במשך 40-50 דקות הם סרקו את כל המתחם וירו לכל עבר. בשלב זה נרצחו יותר כ-120 איש ואישה.
בתחקיר נכתב כי מסיבה שאינה ברורה, המחבלים החליטו להשאיר את הגופות במתחם – ולא חטפו אף אחד באותו שלב. מהתחקיר ניתן להבין כי אם המחבלים היו בוחרים לבצע גם שם חטיפות – היו מצליחים לחטוף עוד עשרות רבות, חיים או מתים, אם רק היו בוחרים בכך.
שליטה מבצעית על המתחם
בשעה 09:51 המחבלים מסיימים את הטבח ההמוני במתחם המסיבה. חלקם חוזרים לרצועת עזה, וחלקם מקבלים פקודת המשך לנסוע לבארי ולהצטרף ללחימה שם.
בשעה 10:27 מגיע המון עזתי למתחם המסיבה ומבצע את זממו.
בשעה 11:30, הרבה אחרי שהטבח ההמוני במתחם הסתיים והמחבלים עזבו ברובם, למעט בודדים שנשארו במקום, הגיע כוח צבאי ראשון בפיקוד מג״ד שקד למתחם. הכוח חיסל מספר מחבלים בדרכו, סרק את המתחם כולו ואיתר את הגופות הרבות של הנרצחים.
בשעה 13:00 הושלמו הסריקות והושגה שליטה מבצעית על המתחם.
עד 5:00 לפנות בוקר למחרת, כלל החללים יפונו מהמקום.
עוד פעם הש.ג. אשם.
לא ראשי מערכת הבטחון שהיו אמורים אם לא להגביר כוננות, לפחות לבטל התקהלויות המוניות.
ביזיון של תחקיר