בעקבות מחסור במבנים לישיבה, אישר המנהל האזרחי לישיבת שבי חברון לגאול את בית ולירו בעיר חברון ולהפוך את המבנה למגורי תלמידים. כך נודע היום (ג') לרגע NEWS.
300 מטרים מהישיבה הקיימת
המבנה החדש, במרחק של כ-300 מטרים מהישיבה הקיימת, יאפשר הרחבה של פעילות הישיבה והענקת פתרונות דיור לתלמידים, תוך שמירה על הקרבה למוסדות הלימוד הקיימים בעיר. ההחלטה נועדה להתמודד עם הביקוש הגובר למגורים לסטודנטים ותלמידי הישיבה בעיר.
"גורל הנכסים ייקבע במסגרת הסדרים מדיניים"
בשנת 2011 בג"ץ דן במעמדם של נכסים בחברון שהיו בבעלות יהודים לפני 1948 ובראשם נכסי משפחת ולירו. במסגרת סכסוך משפטי, תבעה משפחת ולירו מהמדינה פיצוי של 20 מיליון שקל על קרקעות שרכש אבי המשפחה מואיז ולירו, בחברון בשנות ה-30. הקרקעות מצויות כיום בשליטת ישראל, והמנהל האזרחי דחה לאורך השנים את בקשת המשפחה לקבלן.
לאחר ארבע שנות דיונים בבית המשפט העליון, פסקה השופטת אילה פרוקצ'יה נגד המשפחה וקבעה כי הם אינם זכאים לפיצוי.
השופטת ציינה: "פתרון סוגיית נכסי היהודים באזור יהודה ושומרון הוא עניין למסגרת משא ומתן מדיני. שחרור קרקעות שמוגדרות כרכוש אויב או תשלום שווה ערכן מבלי הסדר שלום עלול לפגוע בסדר הציבורי ולהגביר תסיסה באזור. המדיניות הקובעת כי גורל נכסים אלו ייקבע במסגרת הסדרים מדיניים עתידיים היא סבירה".
כעת התיר המנהל האזרחי, ביוזמת שר האוצר בצלאל סמוטריץ' כניסה לבית ולירו שבעיר חברון.
קרקעות ולירו
חיים אהרן ולירו היה איש עסקים ואיש ציבור יהודי בירושלים של המאה ה-19 ומייסד בנק ולירו – הבנק העברי הראשון. הבנק שבראשו עמד סיפק שירותים פיננסיים שהקלו על פיתוח הקהילה היהודית בירושלים ובארץ ישראל. ההון שזרם דרכו שימש לרכישת קרקעות, בנייה, פיתוח תשתיות ולדחיפת ירושלים המיושנת של המאה ה-19 אל עידן העירוניות המודרנית.
במהלך שנות פעילותו, עסק הבנק בנדל"ן באמצעות משכנתאות ומימושן, ורכש קרקעות רבות בארץ ישראל. חיים ולירו עצמו השקיע גם הון אישי בנכסי דלא ניידי בירושלים ובסביבותיה. בין היתר לאורך רחוב יפו, בשער שכם, בשכונות קטמון ומקור חיים כיום, וכן בחברון ויפו.
קרקעות משפחת ולירו שימשו להקמת מבנים חשובים בעיר. כך, לדוגמה, המגרש עליו נבנה בית החולים ביקור חולים נרכש מהבנק על ידי יואל משה סלומון, חבר הנהלת העמותה, במחיר סמלי. באזור רחוב יפו, מגרש בבעלות ולירו שימש להקמת שוק מחנה יהודה: איכרים ערבים מכפרים סמוכים הביאו אליו את תוצרתם, והקימו סככות ודוכנים שהפכו, בתוך כ-15 שנה, למבנים קבועים. השוק נקרא תחילה "שוק ולירו" אך עם הזמן אימץ את שמו הנוכחי – שוק מחנה יהודה, על שם השכונה הסמוכה.
ראש ישיבת שבי חברון הרב חננאל אתרוג: "אנחנו שמחים ומלאי תודה לקב"ה על הזכות להיות שליחים של עם ישראל ושל מדינת ישראל בעשיית צדק היסטורי בהשבת רכוש יהודי שנגזל לאחר הטבח בתרפ"ט. ותודה גדולה גם לשליחים הנאמנים בממשלה, במינהל האזרחי ובצה"ל וכן לקהילת יהודי חברון וראש המועצה אייל גלמן על הסיוע בתהליך המורכב".
