הלן וייזר, בת ה-76, ואמה, ניצולת השואה בת ה-96, שרלוט רות, החליטו לעלות מקליבלנד שבארה"ב לנתניה בישראל. אתמול (ד') הן הגיעו למשרד הפנים בתל-אביב כשאת פניהן קיבלו שלטים מכל עבר שעליהם כתוב בכחול-לבן: Welcome Home Charlotte או בעברית: "ברוכה הבאה הביתה, שרלוט".
ההחלטה להעתיק את חיהן מישראל התגבשה בעקבות ביקור של שרלוט לפני כחצי שנה בישראל. שרלוט ביקרה את נכדיה, ניניה וחימשיה (ילדי הנינים); שגרים ברעננה והבינה שבעתיד תתקשה להגיע לפגוש אותם ושהגיע הזמן להתקרב.
בתהליך העלייה לארץ של השתיים סייעו ארגון נפש בנפש, רשות האוכלוסין וההגירה, משרד העלייה והקליטה, הסוכנות היהודית, קק״ל ו-JNF-USA.
ניצלה בזכות כישרון התפירה
בראיון ל- ynet סיפרה שרלוט על עברה ועל התמודדותה עם תופת השואה: שרלוט נולדה בשם אילנקה (ליה) שוורץ בצ’כוסלובקיה. ב-1932, כשמלאו לה 14 היא הועברה עם משפחתה לגטו. שם החלה מסכת ייסורים שהלכה והחמירה ככל שחלפו הימים. במחנה ההשמדה אושוויץ-בירקנאו. בעודה יורדת מהרכבת, אוחזת ביד אחיה הקטן, חייליו של ד"ר מנגלה תלשו אותו ממנה, ושלחו אותו יחד עם אמה ואחיותיה למותם.
משפחתה של שרלוט ניספתה כמעט בשלמותה ומה שהציל אותה היה כישורי התפירה יוצאי הדופן שלה. אחרי שצלחה את הכפור שכמעט הכניע אותה בצעדת המוות, שבה שרלוט לכפר ילדותה וגילתה שאיש ממשפחתה לא שרד. אביה ששרד אף הוא את התופת, הגיע זמן קצר לפניה לכפר, אך סבר שאיש ממשפחתו לא נותר בחיים ושם קץ לחייו.
"עברתי מלחמה אחת בחיי אז מה זו עוד אחת"
בגיל 17 הגיעה שרלוט למחנה העקורים ווסרברג בגרמניה, שם הכירה את בעלה, חיים רות. חיים הגיע למחנה העקורים מפולין, לאחר שנלחם בנאצים ביערות כפרטיזן. מגרמניה הם היגרו לארצות-הברית. שרלוט סיפרה בראיון שכשהיא נשאלת למה היא עולה לארץ מוכת מלחמות, היא עונה בצחוק. "אם הנאצים לא הרגו אותי, המחבלים האלו לא יהרגו אותי", קבעה עם חיוך גדול. "אני לא מפחדת לחיות פה. עברתי מלחמה אחת בחיי אז מה זו עוד אחת".
עם הנצח לא מפחד!!!