בשנים האחרונות מתפתחת בישראל מגמה מדאיגה: יותר ויותר בני נוער נחשפים לחומרים ממכרים, סמים, אלכוהול, ותרופות מרשם בגילאים הולכים ויורדים. לפי אסף כנען, מנכ"ל עמותת "אל סם", עיקר הפניות שמגיעות לעמותה הן מהורים לנערים ונערות בני 15–16, "כשכבר יש בעיית שימוש נוכחת". לדבריו, ההתמכרות היא לרוב לא הבעיה עצמה, אלא סימפטום למצוקה שורשית עמוקה יותר שהנער חווה. מצוקה שלעיתים מקורה בתוך המשפחה עצמה.
אחריות הורית
עם זאת, מדגיש כנען, "רוב ההורים שפונים אלינו הם מה שנקרא 'משפחות נורמטיביות'. האתגר הזו לא פוסחת על אף מגזר או מעמד". לדבריו, רבים מההורים מתקשרים בלב כבד, חוששים מסטיגמה, אשמה. אבל דווקא הפנייה לעזרה, היא הצעד הראשון לריפוי.
תקופה הקורונה האיצה את התופעה
בישראל של 2025, המציאות מורכבת: זמינות גבוהה של חומרים, חשיפה מהירה דרך רשתות חברתיות, ומצבי חירום מתמשכים שמותירים חותם רגשי עמוק – כל אלה יוצרים כר פורה להתמכרות פוטנציאלית בקרב צעירים. אך לצד האתגרים, קיימת גם אפשרות אמיתית לשינוי, אם רק נבחר לראות, להקשיב ולפעול.
"מה שהכי חשוב זה שנדע לדבר עם הנוער – בלי שיפוט, בלי פחד, עם ידע אמיתי ואכפתיות"
אסף כנען חי את השטח כבר שנים. "עבדתי עם נערים בצבא, ניהלתי פנימיות טיפוליות, וראיתי עד כמה התופעה של התמכרות עלולה לפגוע בנוער מכל שכבות החברה", הוא משתף. "אבל ראיתי גם כמה כוח יש בשיחה נכונה, בגישה לא שיפוטית, בלתת מקום אמיתי".
לראות את הסימנים – ולהגיב נכון
אחד האתגרים הגדולים של הורים כיום הוא לזהות את הסימנים המוקדמים לשימוש או להתמכרות, מבלי להיכנס לפאניקה או לשיפוטיות. לעיתים מדובר בשינויים קטנים אך עקביים: ירידה במצב הרוח, התרחקות מחברים, חוסר עניין בתחביבים, שינויים קיצוניים בהרגלי שינה או תיאבון, או חפצים מוזרים שמופיעים בחדר.
אסף כנען מדגיש שהתגובה הראשונית של ההורה היא קריטית: "אנחנו ממליצים לגשת ממקום של הקשבה ודאגה, לא חקירה ולא עונש. הנער צריך לדעת שיש לו מקום בטוח לשתף, גם כשקשה". ברגע שמזהים סימן, אפילו קטן, אפשר לפנות לעמותת "אל סם" לייעוץ דיסקרטי, ולהתייעץ עם אנשי מקצוע. לעיתים, שיחה אחת בזמן הנכון, יכולה למנוע הידרדרות ארוכת טווח.
אלכוהול
כשמדברים על סמים והתמכרויות, רבים שוכחים את אחד הגורמים המסוכנים ביותר – האלכוהול. דווקא מפני שהוא "חוקי" ונפוץ חברתית, השימוש בו בקרב בני נוער נתפס לעיתים כחלק מהתבגרות נורמטיבית. אבל המציאות שונה בתכלית: "אלכוהול בגיל ההתבגרות הוא מהחומרים המזיקים ביותר, גם מבחינת השפעה מוחית וגם מבחינת יצירת תלות", מדגיש אסף כנען. השפעתו על מוח מתפתח עלולה להיות הרסנית, במיוחד כשהוא הופך לחלק מהשגרה.
מעבר לכך, הוא משמש לעיתים כשער כניסה להתנהגויות סיכון נוספות. מתוך הבנה שרוב בני הנוער ייחשפו לאלכוהול במוקדם או במאוחר, אסף מציע גישה אחרת שתכין להכין את הנער או הנערה לרגע הזה מראש, עם ידע וכלים לקבלת החלטות חכמות.
"הנער יעמוד מול הבקבוק לבד. אנחנו רוצים לעזור להם לבחור נכון"
במקום הפחדה, הסברה. במקום שיפוט, שיחה בגובה העיניים. "אנחנו לא באים להטיף להם מה אסור, אלא להסביר להם מה קורה בגוף, איך שותים באחריות, איך מזהים סיכון, ואיך שומרים גם על החבר שלצידך". בעמותה מאמינים שזו הדרך היחידה שבאמת עובדת, כי כשהכוח עובר לנוער, הוא גם נושא באחריות.
כבר לא רק בארה"ב
בשנים האחרונות חלה עלייה חדה בשימוש של בני נוער בתרופות מרשם – בעיקר משככי כאבים חזקים כמו אוקסיקודון, פנטניל וריטלין. מה שנראה לעיתים כמו "כדור להירגע" או "לעבור את המבחן" הוא למעשה חומר פעיל מסוכן מאוד, עם פוטנציאל התמכרות גבוה במיוחד. לפי אסף כנען, ישראל עקפה את ארצות הברית בצריכת תרופות ממשפחת האופיאטים – נתון שממחיש את גודל הבעיה.
לצד זה, ממשיכים להימכר "סמי פיצוציות", חומרים שהורכבו כך שייעקפו את פקודת הסמים, אך בפועל מסוכנים לא פחות ולעיתים אף יותר. "הרבה מהילדים לא יודעים בכלל מה הם מכניסים לגוף", מזהיר כנען. בעמותה מתמודדים עם הסוגיה דרך הנגשת ידע מדויק ואמין – לא בלשון איום, אלא בעובדות. הנחת העבודה: אם הנוער יבין את ההשלכות – הסיכוי שיבחר להתרחק מהשימוש יעלה משמעותית. כאן לא מדברים על איסורים, אלא על הבנה, וזה מה שמייצר שינוי אמיתי.
טיפול נכון עושה את ההבדל
"לא מזמן דיברתי עם אמא של נערה שהייתה מטופלת אצלנו", נזכר אסף. "היא סיפרה על השינוי – לא רק הפסקת השימוש, אלא החזרה לחיים: תחביבים, קשרים, שמחה. זה הכוח של טיפול נכון".
ומה הלאה? "אני חולם על יום שבו טיפול יהיה נגיש וזמין לכל נער ונערה. וגם – שנחייב כל מוסד חינוכי בישראל לעסוק בהסברה ומניעה. זה לא מותרות – זו הצלת חיים", מסכם אסף.
