ישראל לא מחכה לאף אחד – נתניהו: הבידוד הפך ליתרון אסטרטגי

נתניהו, סמוטריץ' וברעם נאמו בכנס החשב הכללי והציגו קו אחיד: סכנת הגרעין האיראנית נבלמה, הכלכלה שומרת על עוצמתה חרף הלחימה, וישראל נערכת לשלב הבא

ראש הממשלה בנימין נתניהו | צילום: דוברות משרד האוצר

ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ומנכ"ל משרד הביטחון אמיר ברעם נאמו היום (ב') בכנס החשב הכללי והציגו חזית אחידה: סכנה קיומית סוכלה, הכלכלה מראה סימני התחזקות, והמערכת נערכת לעימותים הבאים: מול איראן, תימן והבידוד הבינלאומי

"ישראל שנייה רק לארה"ב"

נתניהו הדגיש כי חרף הלחימה, ישראל ממשיכה למשוך השקעות זרות בהיקפים גבוהים: "אף אחד לא ציפה להצלחה כזו בתחילת המלחמה. ישראל שנייה רק לארה"ב בהוצאה עסקית על מחקר ופיתוח שמקורה בחו"ל. אני מברך את שר האוצר סמוטריץ' ואת החשב הכללי על תוצאות הכלכלה הישראלית".

מצב ישראל בעולם

נתניהו הזהיר כי הגירה מאסיבית של מיעוטים מוסלמים לאירופה החלה להשפיע על מדיניות החוץ של מדינות האיחוד, לעיתים בצורה עוינת לישראל: "זה לא רק בגלל עזה. יש שם מוקד שמכוון נגד הציונות עם אג'נדה איסלאמית קיצונית. חלק מהמנהיגים האירופים מודים בזה בשיחות סגורות. זה מוביל לסנקציות".

לדבריו, גם מדינות אויב כמו קטאר משקיעות סכומי עתק בקידום נרטיבים אנטי ישראליים ברשתות החברתיות, במטרה לייצר בידוד בינלאומי. "זה כבר משפיע, יש ניצנים של סנקציות ובעיות בייבוא נשק וחלקי חילוף", אמר.

ראש הממשלה בנימין נתניהו בכנס החשב הכללי | צילום: דוברות משרד האוצר

הפתרון של נתניהו: "צריך לפתח מנגנונים שיעמדו בזכות עצמם"

ראש הממשלה קרא להיערכות כוללת: "נצטרך להשקיע סכומים גדולים במאבק תודעתי נגדי. אנחנו לא בבלוק עולמי וזה הופך אותנו לחשופים. אבל זה גם יתרון: יש לנו עוצמה טכנולוגית מדעית שאחרים תלויים בה".

נתניהו הדגיש את הצורך בפיתוח יכולות תעשייה עצמאית, ולא רק מחקר ופיתוח: "אנחנו עלולים למצוא את עצמנו חסומים גם בייצור. לכן צריך לפתח מנגנונים שיעמדו בזכות עצמם".

הוא הנחה את משרד האוצר לחולל שינוי מיידי בתהליכים: "מה שעבד עד עכשיו לא יעבוד בהמשך. לא נוכל לאשר פרויקטים עצומים עם הבירוקרטיה הקיימת. צריך לגלח את הבירוקרטיה באופן לקוני ונמרץ. אני יודע שזה יתקל בהתנגדות משפטית, ונצטרך לחוקק ולתקן. אבל החיים חשובים מהחוק. אין לנו זמן – העולם והאויבים שלנו זזים במהירות עצומה".

לסיום אמר: "גם כשעוקרים סרטן הוא יכול לחזור. עלינו להתארגן מראש, לא רק כדי למנוע מאיראן להתחמש מחדש אלא גם כדי להגן על עצמנו, עם כלי המגן של העתיד ויכולת הייצור שלהם. אתם שומרים על תקינות המערכת, וזה חשוב, אבל חייבים לזוז מהר. הסחר העולמי יעמיד אותנו בשנים הקרובות בפני אתגרים חדשים – ונצטרך לפרוץ אותם".

ראש הממשלה בנימין נתניהו בכנס החשב הכללי | צילום: דוברות משרד האוצר

סמוטריץ': "בואו נשחרר את המשק מכבלי הבירוקרטיה – התחזיות הקודרות התבדו"

שר האוצר סמוטריץ' הציג בנאומו בכנס את תמצית תמונת המצב הכלכלית של ישראל, והציג שורה של נתונים חיוביים: "השקל התחזק, הבורסה בקצב שיא, ההייטק עם היקף גיוסי כספים גדול, שיעור האבטלה מהנמוכים ביותר, ויתרות המט"ח של בנק ישראל הגיעו לסכום שיא".

לדבריו, התחזיות הפסימיות התנפצו: "כל התחזיות הקודרות על הכלכלה של אלו שהתיימרו להציג עמדה מקצועית התבדו. יושבים פה אנשים עם דעות פוליטיות שונות, וזה חיוני – אבל בואו נוציא את הפוליטיקה מהכלכלה".

הוא הדגיש כי מנועי הצמיחה של המשק הם היוזמה, היצירתיות והמוח היהודי – אך גם ניהול נכון תחת לחץ: "ניהול נכון של הכלכלה בתקופת מלחמה אפשר קבלת החלטות נכונה, הרחבה היכן שצריך, אבל גם צמצום, התייעלות, ושמירה על מסגרות פיסקליות ואמון השווקים".

סמוטריץ' ציין את שורת הרפורמות שכבר עברו (המטרו, תשתיות לאומיות, קרן הארנונה, חשבוניות ישראל, PSD, מיסוי רווחים לא מחולקים) ואת הרפורמות הבאות: הפיקדונות, מיסוי קרנות הון סיכון, חוק האיגוח, שינוי 9.2, פתיחת הבורסה לפעילות בימי שני־שישי.

לסיום קרא השר למשתתפי הכנס: "תחתכו בבירוקרטיה. תכניסו טכנולוגיה ובינה מלאכותית. בואו נשחרר את המשק מכבלי הבירוקרטיה, זה יהיה מנוע צמיחה אדיר. אתם כבר עושים את זה – אבל אפשר וצריך לעשות יותר".

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' בכנס החשב הכללי | צילום: דוברות משרד האוצר

ברעם: "חתמנו על עסקאות ייצוא ב-2.5 מיליארד דולר – נקים מועצת חימוש עליונה"

מנכ"ל משרד הביטחון, אלוף (במיל') אמיר ברעם, התייחס בכנס להיערכות הביטחונית של ישראל ולצורך להאיץ את קצב הייצור והצטיידות האמל"ח: "מה שהאיראנים משלימים בחודש אצלנו לוקח שנה. אנחנו בשלבי הקמה של מועצת חימוש עליונה שתאיץ מוכנות למעגל שלישי ורביעי – איראן ותימן".

לדבריו, משרד הביטחון כבר חתם בשבוע שעבר על עסקאות ייצוא ביטחוני בהיקף של 2.5 מיליארד דולר. "הביטחון לא רק מוציא, הוא גם מכניס. המדינות שחתמנו איתן מבינות את המשמעות של השקעה ביטחונית בעולם לא יציב".

ברעם הדגיש את ההשלכות הכלכליות של כל פעולה מבצעית: "חץ 3 עולה בין 15 ל-30 מיליון ש"ח, אבל אם הטיל יפול – הנזק כבד. תקיפה בתימן עולה 50 מיליון – אבל מחזקת הרתעה. מדדי ה-CDS והדולר לשקל חזקים יותר מהמצב שלפני 7 באוקטובר".

לדבריו, משרד הביטחון מקדם תעשיית דיפנסטק וקרן משותפת עם האוצר, ופועל לגיבוש תכנית לאומית לשיקום הפצועים: "20 אלף פצועים במלחמה הזו, מחציתם עם פגיעה נפשית. צריך שיקום לאומי. הקמנו ועדה בראשות פרופ' מור יוסף שתוביל את המהלך".

מנכ"ל משרד הביטחון, אלוף (במיל') אמיר ברעם בכנס החשב הכללי | צילום: דוברות משרד האוצר

שתפו כתבה זו:

0 0 הצביעו
דירוג הכתבה
guest
1 תגובה
משוב מוטבע
הצג את כל התגובות
בן ד
בן ד
11 חודשים לפני

הכלכלה הישראלית בעלייה מטורפת בעקבות המלחמה הזאת נגד כל התחזיות הקודרות. יכול להיות שהתקיפה בדוחא תאט את העלייה, אבל העולם אוהב מדינות חזקות, וישראל היא מדינה חזקה, ושום קטאר לא תשנה את זה

המשך לכתבה המלאה >>
המשך לכתבה המלאה >>
טוען עוד כתבות