מבקר המדינה מתניהו אנגלמן פרסם היום (ג') דוח המציג תמונה של כשל מערכתי עמוק בפינוי תושבים ובקליטתם לאחר אירועי טבח 7 באוקטובר. לפי הממצאים, הפינוי התנהל בחוסר סדר משמעותי, ובחלק מהמקרים אף חשף תושבים לסיכון מיותר. המבקר קבע כי לממשלה לא היו תוכניות פעולה מסודרות ולא בוצעו אימוני חירום שיכינו את גופי ההצלה והרשויות לתרחיש של פינוי רחב היקף. בסך הכול פונו מבתיהם כ-210 אלף תושבים בעקבות הטבח.
"הממשלה וצה"ל כשלו בפינוי התושבים ובקליטתם. מאז מלחמת לבנון השנייה בשנת 2006 ומזה כשני עשורים, ממשלות ישראל, ובכללן ממשלת ישראל ה-37 שכיהנה בתקופת מלחמת חרבות ברזל, נדרשו להסדיר את הטיפול באוכלוסייה בעורף באירועי חירום אזרחיים וביטחוניים, אך הן לא עשו כן", קבע המבקר.
"בכך, נפגמו ההכנה והניהול של העורף בחירום שבאו לידי ביטוי גם במלחמת חרבות ברזל. מצאנו אי-סדר מוחלט בפינוי היישובים: ישובים לא הצליחו לתאם את הפינוי שלהם מול צה"ל והפינוי נעשה בחלק מן המקרים תוך סיכון התושבים שלא לצורך. תכניות לא עודכנו, היו 0 תכניות אופרטיביות לאומיות מוסמכות ו- 0 אימונים לחירום. שבעה חודשים אחרי הטבח – למשרד החינוך לא היה מידע על 10,000 תלמידים".
המוכנות לפינוי התושבים
לפי הדוח, בשלוש השנים שקדמו למתקפת 7 באוקטובר רשות החירום הלאומית (רח"ל) לא קיימה תרגילי חירום לדרג המדיני, למשרד ראש הממשלה ולמשרד הבריאות. בנוסף, לא היו תוכניות לאומיות מאושרות לפינוי אוכלוסייה במקרה של מתקפה רחבת היקף. בפועל, בעת פרוץ האירועים לא היו בידי הממשלה תוכניות מסודרות לפינוי עצמי של תושבים, לשהייה ממושכת מחוץ לבית או לפינוי ערים שלמות.
עוד מצא המבקר כי במשך 65 שנה לא עודכנו תחומי האחריות והסמכויות של המערך שאמור לקלוט מפונים ולטפל בחללים אזרחיים בעת חירום. לאחר הטבח החליטו שר הפנים משה ארבל ומנכ"ל משרדו שלא להפעיל את המערך, בטענה שהוא מותאם לקליטה בבתי ספר ולא בבתי מלון. אנגלמן קבע כי צעד זה משקף התנערות מאחריות מצד משרד הפנים.
כשל נוסף שעליו הצביע המבקר נוגע לסמכויות רח"ל: אף שהיא אחראית לגבש את היערכות המדינה למצבי חירום, אין לה סמכות לחייב משרדי ממשלה לקיים תרגילים. כתוצאה מכך, לא נערכו אימוני חירום לשר הבריאות ולראש הממשלה.
הנושאים החשובים "נופלים בין הכסאות"
בישראל פועלים גורמים רבים שאמורים לטפל בעורף בשעת חירום, אך בפועל חלקים מרכזיים מהסדרת הסמכויות וההיערכות אינם מעוגנים בחוק. המבקר מצא כי אין הגדרה ברורה של תחומי האחריות בין הגופים הלאומיים, מצב שיוצר בלבול וגורם לכך שנושאים מהותיים אינם מטופלים כראוי ולעיתים "נופלים בין הכיסאות".
לדבריו, הבעיה הזו כבר עלתה לאחר מלחמת לבנון השנייה לפני כעשרים שנה, אך לא טופלה. אחת הסיבות המרכזיות לכך היא היעדר הסכמה בממשלה לגבי זהות הגוף שירכז ויתכלל את כלל מערך הטיפול בעורף. המבקר מתח ביקורת גם על המועצה לביטחון לאומי, שלא השלימה עבודת מטה שתסדיר מי יהיה הגורם האחראי לניהול העורף בשעת חירום.
אי-סדר חמור בפינוי היישובים
בבדיקה שערך לגבי פינוי היישובים נחל עוז, כפר עזה, ניר עם ומפלסים, מצא המבקר כי הפינוי התבצע באי-סדר משמעותי. לדבריו, הקיבוצים לא הצליחו לתאם את המהלכים עם צה"ל, ובחלק מהמקרים בוצע הפינוי תוך סיכון מיותר של התושבים. יעדי הפינוי לא תמיד תאמו את התוכניות הקיימות, ולעיתים נקבעו ללא תיאום עם הנהגות היישובים ובלי התחשבות בצרכים הקהילתיים – דבר שהוביל לפיצול בין חברי הקהילות.
המסקנה החריפה של המבקר היא שצה"ל לא כשל רק בהגנה על תושבי המועצה האזורית שער הנגב, אלא גם בהבטחת פינוי מאורגן ובטוח שלהם. עוד ציין כי למרות המלצה מפורשת בדוח משנת 2020 להשלים את התכנון לפינוי שדרות וקריית שמונה, תוכניות אלה לא אושרו על ידי צה"ל ומשרד הביטחון – פער שהשפיע בפועל על ההתנהלות ביום 7 באוקטובר.
כלל התושבים שפונו שוכנו בפועל בבתי מלון, אולם מערך הפינוי והקליטה (פס"ח), הכפוף לשר הפנים, נערך לקליטה במוסדות חינוך בלבד. המבקר הדגיש כי לא ניתן לקבל את עמדת משרד הפנים שלפיה אין לו אחריות לאירועי הפינוי ב-7 באוקטובר. אנגלמן קבע כי שר הפנים משה ארבל "נושא באחריות כוללת לכך שהמערך לא הופעל כנדרש בשעת חירום ולא מימש את תפקידו".
מחלוקת בין משרדי הממשלה – ללא הכרעה
המבקר מתח ביקורת גם על ראש הממשלה בנימין נתניהו. לדבריו, כבר ביוני 2024 הובאה לידיעתו מחלוקת בין משרד הפנים למשרד הביטחון בנוגע לסמכויות פינוי האוכלוסייה, על רקע התרחבות הלחימה לצפון. למרות זאת, לא התקבלה הכרעה ברורה. אמנם נתניהו הנחה את מנכ"ל משרדו לקיים דיון בנושא, אך עד לסיום הביקורת לא הוגשה לממשלה הצעת החלטה מסודרת שתסדיר את סוגיית קליטת המפונים במצבי חירום.
בסיכום הדוח קובע המבקר כי הממצאים משקפים "תמונה עגומה של כשל מערכתי", הן בהיערכות לקליטת אוכלוסייה בשעת חירום והן בגיבוש תוכניות לאומיות סדורות לפינוי ולקליטת תושבים.
המבקר קבע כי משרד החינוך לא התכונן למצב שבו תלמידים יפונו מבתיהם לתקופה ארוכה ולא גיבש תוכנית מסודרת להמשך לימודים במסגרת פורמלית. בנוסף, נמצאו פערים במידע: המשרד לא ידע היכן שוהים חלק מהתלמידים שפונו והאם שובצו למסגרת חינוכית כלשהי.
אין תמונת מצב מלאה על המפונים
עוד עלה מהדוח כי לממשלה לא הייתה תמונה מדויקת ומלאה לגבי זהות המפונים ומיקומם. גופי החירום לא הפעילו מנגנון מסודר לאיסוף מידע דמוגרפי על כלל המפונים, ומשרד הפנים לא הפעיל את מערכת "תיבת נוח", שנועדה לספק למשרדי הממשלה נתונים עדכניים על מיקום האזרחים שפונו. כתוצאה מכך נפגעה היכולת להעניק סיוע מותאם ויעיל למי ששהו בבתי המלון ובמוקדי הקליטה.
בסיכום הדוח קרא המבקר לראש הממשלה, לשרי הממשלה ולצה"ל ללמוד לעומק את הממצאים ולפעול במהירות לתיקון הליקויים. לדבריו, מדינת ישראל חייבת להיערך באופן יסודי לאפשרות של פינוי רחב היקף של עשרות אלפי אזרחים, במיוחד נוכח המציאות הביטחונית.
תגובת משרד הביטחון: "רשות החירום הלאומית פעלה ופועלת בגישה מרחיבה מתחילת המלחמה וממשיכה גם כעת בהיערכות מדינת ישראל לתרחישי חירום. עם פרוץ המלחמה הובילה רח"ל את התיאום הבין-משרדי של הטיפול במפוני הדרום ובהמשך גם במפוני הצפון, הקימה מרכז שליטה ייעודי לתיאום בין משרדי הממשלה והרשויות המקומיות ופעלה להבטחת מענה רציף, סדור ומקצועי בכל שלבי הפינוי, הקליטה והחזרה לשגרה".
"במסגרת זו פונו כ-124,000 מפונות ומפונים מהדרום ומהצפון לעשרות רבות של בתי מלון ברחבי הארץ, אירוע חסר תקדים במדינת ישראל. הפינוי התבסס על תוכניות מוקדמות שגובשו לאורך שנים על ידי רח"ל ופיקוד העורף ואפשרו הוצאה לפועל על אף הנסיבות המורכבות והאתגרים הרבים. גם בימים אלה פועלת רח"ל סביב השעון יחד עם פיקוד העורף ומשרדי הממשלה לחיזוק מוכנות העורף, לשיפור מנגנוני התיאום ולהעמקת ההיערכות הלאומית לתרחישי חירום – מלחמה, רעידת אדמה או כל איום אחר".
