מיזם עירוני חדש יצא לדרך בימים אלה בגני תקווה ונועד לסייע למשפחות המילואים להתמודד עם ההיבטים השונים הקשים בשירות המילואים. המערך מציע תמיכה רגשית וחיזוק החוסן הנפשי, הן לילדי המשפחות, והן לבני ובנות הזוג המתמודדים עם לחצים רבים ועומס.
הקשיים הכפולים של משפחות המילואים
על פי נתוני משרד החינוך, עד חודש ספטמבר 2025 אותרו במערכת כ-262,200 תלמידים למשפחות מילואים שלקחו חלק במלחמה. מספרים יבשים אלה מסתירים מאחוריהם מציאות מורכבת של דור שלם החווה טלטלה מתמשכת: החל בהיעדרות הדמות ההורית והשינויים בשגרה, וכלה בחרדות קיומיות, בנסיגה (רגרסיה) התנהגותית ובהשלכות נוספות. העומס הרגשי אינו פוסח גם על ההורה שנשאר בעורף, הנושא בנטל הכפול של ניהול הבית והכלת הכאב המשפחתי.
כמענה ישיר למצוקה זו, יצא לדרך בגני תקווה המיזם: "קבוצת תמיכה רגשית לילדי משפחות משרתי המילואים והקבע", בהנחיית השירות הפסיכולוגי-חינוכי (שפ"ח). הפעילות תחולק לשני מסלולים (ילדים ובני/בנות זוג) ותעניק לילדים תמיכה מקצועית מטעם השירות הפסיכולוגי, מרחב מוגן לעיבוד רגשי וכלים להתמודדות. הקבוצות מיועדות לילדים בגילאי בי"ס יסודי, ובהן יינתן מקום לעיבוד רגשי, ללימוד דרכי התמודדות ולחיזוק הילדים והילדות. המיזם נולד בעקבות שאלון למיפוי צרכים שהופץ בקרב המשפחות, אשר העלה בבירור כי הדאגה העיקרית היא לרווחתם הנפשית של הילדים.
המרחב הקבוצתי משמש חממה מוגנת, המאפשרת לילדים לעבד רגשות מורכבים, לשתף בחששות ללא שיפוטיות, ולרכוש ארגז כלים מעשי לבניית חוסן נפשי ולהתמודדות מיטיבה עם המציאות המשתנה. במיזם לוקחת חלק הקהילה העירונית 'נשים יוצרות תקווה'.
ענבל: "בפנים יש סרטים ודאגה אינסופית"
"ה־7.10 טלטל את כולנו, וכשנדמה שסוף-סוף יש קצת אוויר, מגיע עוד צו", מספרת ענבל חיה חתשואל, אמא לתאומים מגני תקווה ואחת מנשות המילואימניקים. "לפעמים זה בהפתעה מוחלטת, הוא מספר לי ש-'תקפנו הלילה, מקפיצים אותנו להגנה על הצפון'. הוא שואל אם זה בסדר, ואני עונה שברור- כי איפה הצרכים האישיים שלי מול ההגנה על המדינה האהובה שלנו? ואז שוב שבת שלום, שוב לבד עם הילדים".
"בבית אני חזקה בשבילם, אבל בפנים יש סרטים ודאגה אינסופית ורק עכשיו אנחנו מבינים באמת את המחיר שהילדים משלמים. להיות גם אמא וגם אבא לתאומים שנולדו לתוך המלחמה ולנהל בית של ארבעה ילדים לבד, זה מאתגר ברמות שאי אפשר להסביר. פתאום הילדה הגדולה שלי הופכת ליד ימינה של אמא, והבוקר הופך למבצע לוגיסטי של להוציא את כולם ללימודים ולפנות את הזבל בבת אחת", היא משתפת.
"הקושי הגדול הוא במפגש המחודש. כשהוא כבר חוזר, הוא מותש וזקוק לזמן איפוס, ואני רק מחכה שמישהו ייקח ממני את העומס כדי שאוכל לנשום. זה מתנגש. אבל הילדים שלנו, שגדלים חודשים בלי אבא, עושים את זה לא מתוך בחירה , אלא מתוך אמונה שהוא עושה משהו חשוב. הם מגוייסים לא פחות מההורים שבמדים", מסכמת ענבל.
"חוסנה של מדינת ישראל נשען לא רק על הלוחמים בחזית, אלא גם על הכוח של המשפחות בעורף", אמרה ראש עיריית גני תקווה, ליזי דלריצ'ה. הילדים והילדות, המתמודדים עם געגוע ועם חרדה יומיומית, הם הגיבורים השקטים של המלחמה הזו. החובה המוסרית שלנו כקהילה היא לא להשאיר אותם לבד, אלא לעטוף אותם בחום ובכלים מקצועיים. נמשיך לפעול ולתמוך במשפחות המילואים בגני תקווה בכלל המשאבים העומדים לרשותנו".
נשות חייל הן גיבורות על