הרמטכ״ל אייל זמיר התייחס מוקדם יותר היום (א') בטקס חילופי ראש אגף התכנון לאיום האיראני ואמר כי "במרכז האיומים של צה"ל עומדת המערכה מול איראן".
במהלך דבריו ציין זמיר כי "המערכה מול איראן נחתמה בהישגים משמעותיים", והוסיף: "אויבינו הרגישו פעם נוספת במכת זרוע ארוכה של צה״ל – שתמשיך להכות היכן שתידרש בחזיתות קרובות ורחוקות".
"אנחנו מוכנים"
שר החוץ של איראן, עבאס עראקצ'י, אמר היום בריאיון ל-RT כי טהראן נמצאת "במוכנות מלאה למלחמה", וטען כי איראן "בנתה מחדש את כל מה שניזוק במתקפה האחרונה". לצד זאת ציין עראקצ'י כי טהרן פתוחה למשא ומתן, אך הוסיף כי מאז מבצע "עם כלביא" לא קיים קשר בינו לבין השליח האמריקני למזרח התיכון, סטיב וויטקוף.
האיראנים משקמים יכולות
בשבוע הבא צפוי ראש הממשלה בנימין נתניהו להיפגש עם נשיא ארצות הברית דונאלד טראמפ באחוזתו במאר א-לגו שבפלורידה. החשש העיקרי שנתניהו יציג בפני הנשיא טראמפ הוא תוכנית הטילים הבליסטים של איראן – תוכנית שבה טמון הפער בין עמדת ישראל, שרואה בה איום קיומי, לבין עמדת ארה"ב – שהתייחסה עד כה רק לאיום הגרעין.
בחודש שעבר הזהירו גורמים ב"ניו יורק טיימס" כי סבב נוסף בין ישראל ואיראן הוא "עניין של זמן". ברשת האמריקנית NBC אף דווח כי איראן עלולה להגיע לייצור של עד 3,000 טילים בליסטיים בשנה. למרות שישראל השמידה את המערבלים הפלנטריים של איראן – רכיב חיוני לייצור דלק מוצק איתו מייצרים את הטילים, דווח כי איראן עברה לשימוש בדלק נוזלי, ואף משקמת את יכולות היצור של טילים שנפגעו.
ההבהרה של ישראל: אלה לא המספרים
במערכת הביטחון הכחישו את המספרים שפורסמו על ידי התקשורת האמריקנית – כך פרסם הכתב דורון קדוש. לפי הדיווח, בישראל עוקבים אחר התקדמות האיראנים וחזרתם לייצר טילי קרקע-קרקע – אך גורמי המודיעין בישראל טוענים כי המספר שפורסם בתקשורת לא נכון.
תקיפה עם ארה"ב – או אישור לתקיפה עצמאית?
שאלה משמעותית עליה טרם התקבלה תשובה ברורה היא האם נתניהו יציע לנשיא האמריקני לצאת שוב לתקיפה משולבת, או שמא רק יבקש את אישורו לתקוף עצמאית, תחת "מטרייה הגנתית" של ארה"ב. גורמים מסרו ל-NBC כי נתניהו צפוי להציג את התקיפה באיראן כמשמעותית גם לאינטרסים של ארה"ב באזור.
עם זאת, לפי דיווח של העיתונאי עמית סגל, בצמרת הביטחון עולות שאלות לגבי התוחלת של תקיפה כזאת באיראן. את איום הטילים הבליסטיים לא ניתן למגר כמו את איום הגרעין, ולכן עולה השאלה של מחירי מתקפה כזו – כל מספר חודשים – שתעלה הון לכלכלה ותגבה מחירים בביטחון הישראלי, בעוד ישראל עדיין משקמת את יכולות היירוט.
