רועי קליין ז"ל, נולד היום, ה-10 ביולי 1975. ב-26 ביולי 2006, כשלחם כסגן מפקד גדוד 51 של חטיבת גולני, זינק על רימון יד כדי להציל את חיי חייליו. על מעשה הגבורה הוענק לו לאחר נפילתו עיטור העוז. רגע היסטורי-עכשווי.
תחילת הדרך
רועי קליין גדל ברעננה. הוא למד בבית הספר היסודי "יבנה", בחטיבת הביניים של ישיבת בני עקיבא ובתיכון אמי"ת גוש דן. לאחר מכן, למד במכינה הקדם צבאית "בני דוד" שבעלי.
ב-1994, התגייס לצה"ל. הוא התנדב לצנחנים והצטרף לפלוגת העורב החטיבתית. קליין עבר מסלול הכשרה כלוחם, קורס מ"כים חי"ר, ולאחר מכן קורס קציני חי"ר. במהלך שירותו, הוקמה יחידת אגוז, וקליין הועבר אליה יחד עם צוותו. בהמשך, סיים קורס קצינים ושימש כמפקד צוות ביחידה. לאחר שירותו הסדיר, שב לשירות קבע ומונה למפקד פלוגה ביחידה. בשנת 2001, קיבל ציון לשבח מאלוף פיקוד המרכז על תפקודו במארב ליד שכם, שבו חיסל כוח שבפיקודו חמישה מחבלים.
עוד באותו הנושא
מעשה הגבורה
ב-2006, מונה לסגן מפקד גדוד 51 בחטיבת גולני. ב-26 ביולי 2006, מלחמת לבנון השניה, נתקלה פלוגה ג' בעשרות מחבלים בשטח נחות בבינת ג'ביל. במהלך הקרב נהרגו שבעה מלוחמיה, כולל הסמ"פ ואחד המ"מים, ונפצעו 24 לוחמים, בהם המ"פ ומפקדים נוספים.
רס"ן רועי קליין, חבר לכוח החוד לאחר ששמע כי המ"מ נפגע וכי בכוח שנכנס לשטח יש הרוגים ופצועים. הוא רץ קדימה תחת אש כבדה, פיקד על הקרב מהחזית, חילק משימות ועסק בחילוץ הנפגעים.
כאשר זיהה שהמ"מ פצוע קשה, התקרב אליו והורה ללוחמים לירות לעבר המחבלים מעבר לחומה. לאחר שהעלה את המ"מ על האלונקה, נזרק רימון יד לעבר הכוח. הרימון התגלגל סמוך לאלונקה ואיים על חיי הלוחמים. קליין זינק על הרימון, ספג את הפיצוץ בגופו ונהרג. בעודו גוסס, דיווח בקשר על מותו וזעק "שמע ישראל".

במלאות שלושים לנפילתו ספד לו יניב עשור, אז סא"ל ומפקד גדוד 51, והיום אלוף פיקוד הדרום:
"אחי, נפלת מות גיבורים עת הובלת את לוחמיך בהסתערות מול פני האויב ואף גוננת עליהם בגופך. אתה הובלת ואנחנו המשכנו… בנסותי להבין את קור ועוז רוחך, אומץ הלב, הגבורה, אני מגיע ללבך הטהור, לזכות נפשך, לאהבה העצומה שלך לעם ישראל ולארץ ישראל…".
משפחתו של רועי הקימה לזכרו אתר אינטרנט המספר את סיפורו. כך הם כתבו:
"מרכיבי אישיותו של רועי הם שהפכו אותו לגיבור עוד בחייו. ביניהם היושר, הצניעות והחוכמה. רועי היה איש משפחה למופת, בעל מסור ואב אוהב לשני בניו. הוא היה לוחם ללא חת, מפקד מוערך, תלמיד חכם, איש חסד אשר עם ישראל וארץ ישראל היו יקרים מאוד לליבו. החינוך, הערכים, קדושת החיים – הם אלו שהופכים את רועי לסמל ולגיבור".
עיטור העוז
בעקבות מעשה הגבורה, הוענק לו לאחר מותו עיטור העוז. העיטור הוענק בטקס בהיכל התרבות בתל אביב ב-2 בספטמבר 2007. את האות קיבלו בשמו אביו ושרה, אלמנתו של רועי.
לרועי ושרה נולדו שני ילדים, גלעד ויואב. הם גרו בשכונת היובל שבעלי. עשר שנים לאחר נפילתו, נישאה אלמנתו, שרה, לרב יגאל לוינשטיין, שלימד את רועי במכינה הקדם צבאית "בני דוד".

הבית הנוסף לזכרו
ביולי 2014, הקליט הזמר והיוצר יהורם גאון, גרסה חדשה לשיר "ארץ צבי" עם תוספת בית חדש לזכרו של רס"ן רועי קליין ז"ל. הבית נכתב על ידי מחברת השיר, תלמה אליגון.
"כשהפציע שחר באפל הוא חלץ פצוע מאש כשהשלך רמון בגופו סוכך להציל חיים הוא בקש
אז ארץ צבי – את דמעותיה אל מול קדוש השם כבשה וכשקרא שמע ישראל הרוח חרש את שמו נשא
רועי ה' ישמר עליך על תם דרכיך על עזך על ארץ צבי – שנשמתך שזורה לנצח בבגד יומה".
ומה אנחנו יכולים ללמוד?
עם ישראל ידע במשך השנים, סיפורים רבים של מסירות נפש וקידוש השם, כולל בבוקר הטבח בשמחת תורה ה'תשפ"ד עם גבורתו יוצאת הדופן של ענר שפירא ז"ל, ועם גבורתו של אברהם אזולאי ז"ל שנפל השבוע בעזה. אולם, סיפורו של רועי קליין ז"ל נחרת עמוק בלב שלנו. לראיה, המיזמים הרבים שמנציחים את זכרו (חפשו אותם ברשת).
רועי קליין מסר את נפשו כדי להציל את חייליו – חילונים ודתיים, ימנים ושמאלנים. הוא הקריב את עצמו למען כולנו, כדי שנוכל לחיות כאן, בארץ ישראל. הדרך בה נוכל להיות ראויים לו ולשאר הנופלים היא פשוטה: להיות נחמדים אחד לשני – דתיים וחילונים, שמאלנים וימנים. בואו ננהג בכבוד אחד עם השני, זה הרבה ממה שאנחנו צריכים.
