חודשיים לפני מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר 2023, פתחה ישראל במבצע "מגן וחץ" נגד הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני (גא"פ) ברצועת עזה. הסבב החל רשמית ב-9 במאי 2023 והסתיים בהסכם הפסקת אש ב-13 במאי לפני שנתיים. רגע היסטורי-עכשווי.
הטענה: מחבל מת בכלא הישראלי
במגן וחץ צה"ל חיסל שישה מבכירי הג'יהאד ויותר מ-19 מחבלים נוספים. הותקפו מאות מטרות, כולל מאגרי רקטות, משגרי רקטות ומפקדות. גא"פ שיגר יותר מ-1,400 רקטות וטילים לעבר ישראל, חמישית מהם כשלו. מערכת "כיפת ברזל" יירטה למעלה מ-430 רקטות עם 95% הצלחה, ו"קלע דוד" ביצעה שני יירוטים מוצלחים.
ב-2 במאי 2023 מת בכלא בישראל המחבל ח'דר עדנאן, חבר בג'יהאד האסלאמי הפלסטיני, לאחר שביתת רעב ממושכת. ימים קודם פסק השופט הצבאי סא"ל מנחם דרורי כי עדנאן לא ישוחרר, למרות התרעות על מצבו הבריאותי. באותם ימים הטענה היתה כי מחבלי הג'יהאד האסלאמי שיגרו 102 רקטות לעבר שדרות ועוטף עזה בתגובה למותו של המחבל. למרות מספר פצועים מהרקטות, ישראל נמנעה מתגובה במשך שבוע. המבצע יצא לדרך בל"ג בעומר, ומכאן שמו.
עוד באותו הנושא

סיכום יומי של מבצע מגן וחץ
9 במאי 2023 – היום הראשון למבצע
חיל האוויר החל לתקוף בשעה 02:05 מטרות טרור ברצועת עזה. בתקיפה חוסלו שלושה בכירים בג'יהאד האסלאמי – ח'ליל אל-בהית'יני, ג'יהאד ע'נאם וטארק עז א-דין. איתם חוסלו עשרה נוספים, כולל בני משפחה ושכנים. בעקבות התקיפות, הוכרז מצב מיוחד בעורף בעוטף עזה, נסגרו כבישים, והוטלו מגבלות התקהלות. במהלך היום תקף חיל האוויר חוליות נ"ט והרג שני מחבלים.
10 במאי – היום השני למבצע
חוליית מחבלים בח'אן יונס הותקפה מהאוויר והושמדו מפעלים לייצור אמל"ח. בהמשך שוגרו מטחי רקטות ראשונים לעבר ישראל, כולל תל אביב ואשדוד, כיפת ברזל יירטה את מרבית הרקטות בהצלחה. בערב עלתה אפשרות להפסקת אש, אך ישראל הכחישה זאת והמשיכה בלחימה. במהלך היום נורו 469 רקטות, 333 מהן חצו את הגבול ו-153 יורטו.
תיעוד של יירוטי כיפת ברזל במהלך מבצע "מגן וחץ": pic.twitter.com/fJ1nGKm1St
— צבא ההגנה לישראל (@idfonline) May 13, 2023
11 במאי – היום השלישי למבצע
במהלך הלילה תקף חיל האוויר בצפון הרצועה והרג שלושה בכירים בג'יהאד האסלאמי, כולל עלי חסן ע'אלי. הירי הרקטי התחדש בבוקר, והמשיכו התקיפות על בורות שיגור ומפקדות של הגא"פ. בערב נהרגה אישה בת 80 מרקטה ברחובות, ונפצעו 16 אזרחים. חיל הים הצטרף לתקיפות מהים, וצה"ל חיסל את סגן מפקד הכוח הרקטי של הג'יהאד האסלאמי, אחמד אבו דקה.
12 במאי – היום הרביעי למבצע
זוהו 866 שיגורים, 672 מהם חצו את הגבול ו-260 יורטו. במהלך היום נמשכו התקיפות על מטרות הגא"פ, ונורו מטחי רקטות לעבר הרי ירושלים וביתר עילית. צה"ל חיסל את איאד אל-חסני, ראש חטיבת המבצעים של הגא"פ. בערב בוצעו תקיפות נוספות על עמדות ומשגרי רקטות ברצועה, ונורו מטחים לשדרות, אשקלון ואופקים.
13 במאי – היום החמישי למבצע
ביום האחרון למבצע חודש הירי לעוטף עזה ואשקלון בשעות הבוקר, וצה"ל המשיך לתקוף משגרי רקטות. בשעות הצהריים נורו מטחים נוספים לעבר הדרום והשפלה, ומספר פועלים נפגעו מירי מרגמות. בערב נמשכו המגעים להפסקת אש, ובשעה 22:00 נכנסה הפסקת האש לתוקף.
אחרי הפסקת האש
הירי הרקטי מרצועת עזה נמשך כ-13 דקות לאחר כניסת הפסקת האש לתוקף, ולאחר מכן נשמעו אזעקות נוספות. צה"ל תקף בתגובה בורות שיגור של הגא"פ בצפון הרצועה, ולאחר מכן ראש המל"ל הודיע על סיום סבב הלחימה. למרות זאת, צה"ל המשיך לתקוף בשל ירי נוסף מעזה. בין השעות 22:00 ל-23:11 נורו כ-37 רקטות, כיפת ברזל יירטה 12 מהן, 16 נפלו בשטחים פתוחים והשאר בשטח הרצועה.
זמן קצר לאחר חצות הלילה, צה"ל תקף ברצועה בתגובה לשיגורי הרקטות לאחר הפסקת האש. כ-20 שעות לאחר מכן, הג'יהאד האסלאמי הפר את הפסקת האש עם שיגור רקטה בודדת לעבר זיקים, נתיב העשרה ודרום אשקלון. הרקטה נפלה בשטח פתוח ללא נפגעים או נזק. הפלסטינים טענו כי מדובר בכשל טכני. בתגובה, צה"ל תקף מטרות חמאס בצפון הרצועה.


ומה אנחנו יכולים ללמוד?
המכנה המשותף למלחמות השחרור וששת הימים הוא שתוצאותיהן היו מוחלטות – מדינת ישראל ניצחה באופן חד-משמעי. אמנם ניתן היה לסיים אותן אפילו טוב יותר (למשל, מלחמת ההתשה שלא נרחיב עליה כאן), אך הן הוכרעו באופן ברור. לעומת זאת, מלחמת יום כיפור הסתיימה כשכל צד טוען לניצחונו. מאז מבצע שלום הגליל, שהחל כהבטחה והסתיים ככישלון במלחמת לבנון הראשונה, ישראל לא הצליחה להציג ניצחון מוחלט בשום מלחמה או מבצע צבאי.
מלחמת לבנון השנייה ומבצעי עופרת יצוקה, עמוד ענן וצוק איתן הסתיימו כולם בשקט מדומה. היה ברור שמבצע נוסף הוא עניין של זמן – שאלה של "מתי" ולא של "אם".
במלחמת השחרור ובששת הימים, החרב הייתה מונחת על צווארנו, חששנו משואה נוספת. עם השנים הפכנו נינוחים יותר – אולי אפילו שבעים ממלחמות ונפילות. הסתגרנו בתוך חומות וגדרות, שכחנו את הסביבה שלנו והעדפנו את השקט הרגעי. כך גברה הנטייה להימנע מהכרעה חד-משמעית. כאשר אזרחים דואגים לשמירה על חיי הלוחמים במקום להסתמך על כך שהם ישמרו על חיי האזרחים – נוצר מצב שמונע הכרעה צבאית ברורה. התוצאה היא הפוכה. רצף של סבבי לחימה מתמשכים, המחירים מתגברים ועמם גם מספר הנפגעים וההרוגים.
אחרי יותר משנה וחצי של מלחמה מאז הטבח, השאלה היא האם אנחנו יכולים להרשות לעצמנו להמשיך בסבבי הלחימה. הגיע הזמן לחדש את תפיסת הניצחון, תפיסת ההכרעה. הגיע הזמן לניצחון מוחלט.



