בי״ח בחשוון ה׳תשנ״א, 5 בנובמבר 1990, נרצח הרב מאיר כהנא ביריות במלון "מריוט" שבניו יורק. את הירי ביצע המחבל אל־סייד נוסייר, מוסלמי ממוצא מצרי.
רגע היסטורי-עכשווי.
רקע קצר
מאיר כהנא היה פוליטיקאי ימני, יש שיגידו קיצוני, שפעל בארצות הברית ובישראל. הוא ייסד בהן, בהתאמה, את "הליגה להגנה יהודית" ואת תנועת "כך", המוכרת יותר בישראל. דמותו השנויה במחלוקת אך הנחרצת, דרישתו להפרדת יהודים וערבים וקריאותיו לגירוש ערבים מישראל – הפכו אותו מצד אחד לסמל של קיצוניות, ומצד שני ללוחם עבור יהודים בעולם.
ייסוד "הליגה להגנה יהודית"
בשנת 1968 ייסד הרב כהנא את הליגה להגנה יהודית (JDL) – תנועה יהודית־אמריקנית. התנועה הוקמה במטרה להגן על יהודים בארצות הברית מפני גלי אנטישמיות. כהנא ראה ברחובות ניו יורק יהודים חלשים, מבוגרים ונרדפים, והחליט להקים גוף שיגן עליהם בכוח, לא רק במילים. הוא גייס צעירים יהודים, רבים מהם מתבוללים, החדיר בהם תחושת גאווה יהודית וערך להם אימוני הגנה.
אחד המהלכים שעוררו סערה היה שיתוף הפעולה עם משפחת המאפיה "קולומבו". כהנא עמד לצד ראש המשפחה, ג׳ו קולומבו, במסיבת עיתונאים מתוקשרת וצולם כשהוא לוחץ את ידו – תמונה שעוררה הדים עצומים. ארגונים יהודיים גינו את הקשר בין השניים. כהנא מצדו הסביר שהברית נועדה לשם גיוס בעלי ברית במאבקו לשחרור יהודי ברית המועצות.
בשנים שלאחר מכן נעצר כהנא מספר פעמים בהפגנות. באחת הפרשות הורשע בקשר לייצור חומרי נפץ לצורכי הדגמה בפני פעילי הארגון. לדבריו, לא התכוון להשתמש בהם אלא להמחיש את הצורך ביכולת הגנה עצמית. בית המשפט קבע שלא הייתה כוונה לפגוע באיש, וגזר עליו חמש שנות מאסר על תנאי וקנס של חמשת אלפים דולר. בעיני תומכיו, הוא היה לוחם אמיץ שלא נכנע לשלטונות; בעיני מתנגדיו – מסית מסוכן שהכשיר אלימות בשם אידיאולוגיה.
עלייה לישראל והקמת "כך"
ב־14 בספטמבר 1971 עלה הרב כהנא לישראל והקים את כך. שנה לאחר מכן ניסה, יחד עם פעילי הליגה להגנה יהודית ועמיחי פאגלין, להבריח נשק לאירופה לצורך פעולות נקם על טבח הספורטאים במינכן. התוכנית נחשפה בעת משלוח אמצעי הלחימה לרומא. כל המעורבים נידונו למאסר על תנאי.
עם הקמת הליכוד ב־1973 בחן מנחם בגין אפשרות לצרף את כהנא למפלגה, אך הנהלת גח"ל דחתה את הרעיון. בבחירות לאותה שנה התמודדה רשימתו של כהנא בשם "רשימת הליגה" וזכתה ב־0.8 אחוז מהקולות – מעט מתחת לאחוז החסימה.
כהנא המשיך להוביל קמפיינים שנויים במחלוקת. במאי 1973 הועמד לדין באשמת הסתה למרד, לאחר ששלח מכתבים לערבים בישראל וביו"ש. במכתבים הוצע לאותם ערבים להגר בתמורה לסיוע כספי. המשפט לא הסתיים, אך שנה אחר כך הורשע בקשירת קשר לפגוע ביחסי החוץ של ישראל. הסיבה: מכתבים ששלח לאנשי הליגה ובהם הנחיות לפגוע בדיפלומטים סובייטים וערבים בארצות הברית. הוא ניסה להפוך את המשפט לזירה ציבורית נגד מדיניות ישראל כלפי יהודי ברית המועצות, אך כשהוצג מסמך חתום בידי גולדה מאיר, הוחלט על משפט בדלתיים סגורות. נגזרו עליו שנתיים מאסר על תנאי.
ב־1979 ארגן הפגנה בשכם, ובשנה שלאחר מכן ברמאללה. בשני האירועים הכריז כי "אין פלסטין" ונעצר בגין הפרת סדר. נגזרו עליו שלושה חודשי מאסר, ובדצמבר 1980 שוחרר מהכלא.
בשנת 1982, בזמן מאבק פינוי העיר ימית, קרא למתנחלים להימנע מאלימות נגד חיילי צה"ל. כאשר קבוצת תלמידים שלו איימה בהתאבדות, הוא הובא לשטח ושכנע אותם לוותר.
באותה שנה שירת כהנא במילואים באזור רמאללה. במהלך השירות תקפו סטודנטים באוניברסיטת ביר זית עיתונאי ישראלי והתבצרו בקמפוס. כהנא השתתף בפעולה להרגעת האירוע, אך עצם נוכחותו כחייל עוררה סערה תקשורתית. מפקדו, סא"ל אפרים זימן, פרסם מכתב שבו הדגיש את תפקודו התקין של כהנא והאשים את התקשורת ב"קלות דעת".
הכנסת ה-11
בהמשך ל־1973, גם בבחירות 1977 ו־1981 לא הצליח הרב כהנא להיכנס לכנסת. במערכת הבחירות לכנסת ה-11 ב-1984 חזר על הסיסמה "תנו לי את הכח – אני אטפל בהם". לסמלה של התנועה נבחר דגל צהוב ובו אגרוף קמוץ המונף אל על, כשהוא בתוך מגן דוד מלא, והמילים "רק כך", אשר נלקחו, באופן מכוון, מסמלו של האצ"ל.
התנועה קידמה גירוש בכוח של ערביי ישראל וניהול המדינה על פי חוקי ההלכה והמשפט העברי. בספרו "לשכים בעיניכם" הציג את תפיסת עולמו:
"מדינת יהודים פירושה חשיבה וקשרים יהודיים, פירושה תרבות יהודית ורוח יהודית בציבור יהודי… פירושה ריבונות יהודית ושליטה יהודית על ייעודה.
את זה ניתן ליישם רק במסגרת של רוב יהודי קבוע ומיעוט ערבי שלו וזעיר-ממדים… והערבים מתרבים, בכמות ובאיכות. הם יתבעו חלק רב יותר בשלטון; הם ידרשו 'אוטונומיה' לחלקים שונים של המדינה. לבסוף יאיימו על עצם הרוב היהודי באמצעות שיעור הילודה הערבי. והתוצאה: התנגשות עקובה מדם.
אם אמנם רצוננו למנוע התפתחות כזאת, רק דרך אחת פתוחה לפנינו: העברה מיידית של הערבים מארץ-ישראל לארצותיהם… היהודים בארצם, ואילו הערבים בארצותיהם. הפרדה. רק הפרדה".
הרצח
בסביבות השעה 21:00 בי״ח בחשוון ה׳תשנ״א, נאם הרב כהנא במלון "מריוט" שבמנהטן. הוא קרא להם לעזוב את אמריקה ולעלות לישראל. בתום הנאום התקבצו סביבו משתתפים רבים. בתוך ההמולה התקרב אליהם גבר מחופש לחרדי, אל־סייד נוסייר, מוסלמי קיצוני ממוצא מצרי וירה בכהנא מטווח קצר. הכדור פגע בצווארו. הוא התמוטט לעיני הקהל ופונה לבית החולים כשהוא במצב אנוש. שעות ספורות אחר כך מת מפצעיו.
ומה אנחנו יכולים ללמוד?
בשבוע שעבר ציינו בכאב את יום הזיכרון ה-30 לרצח ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל. ממש היום אנחנו מציינים את יום השנה ה-35 להירצחו של הרב מאיר כהנא ז"ל. אני לא רוצה להשוות בין שני המקרים וגם לא צריך לעשות כך. ובכל זאת, כאשר מדברים על הסתה אי אפשר להתעלם מההסתה כנגד הרב כהנא.
השתלבותו בזירה הפוליטית הישראלית עוררה התנגדות. כבר בראשית כהונתו בכנסת הוחרמו נאומיו וחברי הכנסת, מימין ומשמאל, נהגו לקום ולעזוב את המליאה בכל פעם שעלה לדבר. בעיתונות ובציבור תויג כ"סרטן בדמוקרטיה". אחת הכרזות הבולטות של אותה תקופה הציגה את הצעות החוק שלו לצד חוקי הגזע הנאציים. ועדת הכנסת המליצה להסיר את חסינותו – צעד חריג כלפי חבר כנסת מכהן.
ב־1985 תוקן חוק יסוד: הכנסת, ונקבע כי מפלגות גזעניות אינן רשאיות להתמודד בבחירות. החוק נחקק במפורש על רקע פעילות הרב כהנא ותנועת כך. שלוש שנים אחר כך, בבחירות 1988, פסלה ועדת הבחירות את רשימתו, והחלטה זו אושרה גם בבית המשפט העליון. הצעד הוכיח כי ההתנגדות לשיתופו של כהנא בדמוקרטיה הישראלית לא הסתכמה בביקורת ציבורית – אלא הפכה למדיניות ממוסדת של הדרה. הדבר שהכי דומה לכך היום הוא מה שחווה חה"כ לשעבר, הד"ר מיכאל בן ארי.
הרב כהנא נואם והח"כים יוצאים. צפו:
מחלוקת עכשווית
גם היום דעותיו של הרב כהנא ממשיכות לעורר מחלוקת. לדעתי אפשר להסכים כי בחלק מדבריו הוא צדק (נושא ארץ ישראל וכד'), ובחלק – בהחלט לא (כמו הפרדה גזעית וכד'). נכון, אסור להכליל. יש ערבים שנאמנים למדינה ותורמים לחברה. אלא שאת הטון הציבורי קובעים אלו שמסיתים וחותרים תחת המדינה. המציאות בנגב ובגליל מוכיחה עד כמה האתגרים האלה עדיין כאן, 35 שנים לאחר הרצח.
מותר לעודד עליה לארץ ורצוי לחזק את ההתיישבות היהודית בישראל. במקביל, אפשר לעודד הגירה ערבית, מיו"ש ומעזה. זה לא פסול ואף קרה בהיסטוריה העולמית. יותר מכך: רצוי לגרש מהמדינה גורמים אסלאמיים שפועלים לחיסולה, כן גם אם הם בעלי תעודת זהות כחולה.
צריך לזרוק מפה גם את ערביי ישראל