היום ב-1912 החלה מלחמת הבלקן הראשונה, אשר שחררה את עמי הבלקן מעול העות'מאנים.
במהלך המאות ה-15-16 כבשה האימפריה העות'מאנית את כל אזור הבלקן ודרום אירופה, מיוון ועד הונגריה. העות'מאנים ניסו להחדיר תרבות מוסלמית לאזורים אלה, ובחלקם הצליחו (כגון אלבניה, קוסבו ובוסניה). אך רוב העמים באזור שמרו בקנאות על אמונתם הנוצרית, ועם עליית הלאומיות במאה ה-19 שילבו בה אלמנטים לאומיים. בראשית המאה ה-19 היו יוון ומונטנגרו הראשונות להשיג מחדש את עצמאותן המדינית, אם כי בגבולות מצומצמים. תבוסות עות'מאניות לרוסיה העניקו עצמאות לרומניה, בולגריה וסרביה – תחילה חלקית ולבסוף מוחלטת. אוסטריה כבשה את הונגריה ובהמשך סיפחה את בוסניה, ומאחזי העות'מאנים ביבשת הלכו והצטמצמו. בראשית המאה ה-20 הקימו מדינות הבלקן העצמאיות את 'הברית הבלקנית' נגד העות'מאנים, ולאחר תבוסת העות'מאנים במלחמה נגד האיטלקים ב-1911, החליטה הברית להתחיל במלחמה באוקטובר 1912. המלחמה נסתיימה כעבור חצי שנה בניצחון בלקני מוחץ, והעות'מאנים סולקו לחלוטין מאירופה. עם זאת, עד מהרה נתפתחו סכסוכים בתוך הברית על רקע השלל, והדבר הוביל למלחמות נוספות; המתיחות לה גרמו המלחמות והשינויים במאזן הכוחות היו מהגורמים העיקריים לפרוץ מלחמת העולם הראשונה כעבור שנתיים.
מקור תמונה – ויקיפדיה
