היום ב-1895 נולד לוי אשכול, ראש ממשלת ישראל השלישי.
אשכול נולד כלוי שקולניק באוקראינה (אז חלק מתחום המושב באימפריה הרוסית), וגדל בבית דתי אך פתוח. עד מהרה נמשך לבו אחר הציונות, והוא עלה ארצה בגיל 19, מיד לפני פרוץ מלחמת העולם הראשונה. אשכול נע בין קבוצות ומושבות שונות, היה ממייסדי דגניה ב', והפך לאחד הפנים המוכרים ביישוב. בשנות ה-20 הפך לפעיל בהסתדרות העובדים והיה ממקימי ארגון 'ההגנה'. אשכול (עברות שמו) הפך לאחד מבכירי מפלגת מפא"י, והתעסק בעיקר בהתיישבות, כלכלת התיישבות (פיננסים ונתיבי מים), וביטחון. עם הקמת המדינה היה מנכ"ל משרד הביטחון, והחל מ-1951 היה ח"כ מטעם מפא"י, ויד ימינו של בן גוריון. בין השנים 1952-1963 היה שר אוצר, וניה מהמכוננים העיקריים של הכלכלה הישראלית. ב-1963 פרש בן-גוריון, ואשכול ירש אותו כראש ממשלה (בהמשך יסתכסכו השניים קשות, אך אשכול יצא וידו על העליונה). כראש ממשלה הוביל אשכול מדיניות מאוד מתונה (ביטחונית), ומאחדת חברתית (הכשרת הרוויזיוניסטים עם העלאת עצמות ז'בוטינסקי והצטרפותם בהמשך לממשלה, וביטול המשטר הצבאי על ערביי ישראל). כלכלית נתקלה ממשלת אשכול בהזדמנויות (חנוכת המויבל הארצי) ואתגרים (מיתון חמור ב-1966); אך ב-1967 פרץ משבר ביטחוני חמור ביותר. אשכול היסס בתחילה, אך לבסוף החליט לצאת למתקפת מנע – מלחמת ששת הימים, ששינתה לחלוטין את המציאות הישראלית. לאחר מכן יצר אשכול את מפלגת 'המערך', אך נפטר מעט לפני הבחירות ב-1969, בעודו מכהן כראש ממשלה. אשכול נחשב בעיני רבים כסבא זקן ומחושב, מלא בדיחות יידישקייט; תדמיתו כהססן וכמתנגד להכרעות עמדו לו לעיתים כרועץ, אך היום דווקא ישנם רבים הרואים בו מודל לחיקוי, ואת אחד מראשי הממשלה המוצלחים ביותר.
מקור תמונה – ויקיפדיה
