היום ב-164 לפנה"ס שוחררה ירושלים ע"י החשמונאים, בהובלת יהודה המכבי.
מאז כיבושיו של אלכסנדר מוקדון ב-332 לפנה"ס היתה ארץ ישראל נתונה להשפעה הלנית ולמאבק כח בין ממלכת מצרים התלמאית וסוריה הסלאווקית. בתחילה נהנו תושבי הארץ היהודים מיחסים טובים עם השלטון הסלאווקי הסובלני, ורבים מהם התיוונו; אך בימי אנטיוכוס הרביעי, החלה הממלכה לסבול מחוסר יציבות לנוכח הפסדים לרומאים, והועברו גזירות נגד היהודים כדי לסייע בגיבוש מחודש. העניינים התגלגלו, וב-167 החל מרד יהודי בעל אופי דתי בהנהגת מתתיהו הכהן מבית חשמונאי וחמשת בניו, ובפרט יהודה המכבי. בתחילה פעלו המורדים בעיקר נגד המתיוונים בארץ, ובהמשך נלחמו בכוחות סלאווקים, אותם הצליחו להביס למרות חסרונם המספרי. למזלם של החשמונאים היו הסלאווקים עסוקים בתחילה במרידות אחרות ומשבר הנהגה עקב מותו של אנטיוכוס, וב-164 הצליחו המורדים להשתלט על ירושלים ורוב ארץ יהודה, תוך ייהוד הארץ וטיהורה. בהמשך בוצעו פלישות נוספות ליהודה, יהודה המכבי נהרג והמרד כמעט ודוכא; אך לבסוף הצליחו הלוחמים החשמונאים להבטיח אוטונומיה יהודית, שהתפתחה לעצמאות מלאה למשך קרוב ל-100 שנים.
מקור תמונה – ויקיפדיה
