"הפרוטוקולים של זקני ציון" הוא מסמך אנטישמי-יודופובי מזויף המהווה בסיס לתיאוריות קשר על שליטה יהודית עולמית. המסמך, שנחשב לאחד המסמכים האנטישמיים המשפיעים בהיסטוריה, מציג לכאורה דרכים להשתלטות יהודית על העולם. המסמך זויף על ידי המשטרה החשאית של רוסיה הצארית. במשך השנים, שימש המסמך צידוק לאידאולוגיות אנטישמיות, כולל הנאציזם והשואה, ונעשה בו שימוש עד היום. רגע היסטורי-עכשווי.
חלקים מיצירה סאטירית-פוליטית
בזמן פרסומו של המסמך נטען כי הוא פרוטוקול של ישיבה של אגודת "זקני ציון" שהתנהלה במהלך הקונגרס הציוני העולמי הראשון. במסמך נטען כי בישיבה האגודה גנה בתכנית להשתלטות עולמית באמצעות כרסום ביסודות המוסר, חרחור מלחמה בין מדינות בנות ברית, תוך שימוש בבונים החופשיים ובממון שאינו שלהם.
הספר פורסם לראשונה בעיתון "זנאמיה" בסנקט פטרבורג בשנת 1903. כעבור 17 שנה יצאו הפרוטוקולים לאור באנגלית.
עוד באותו הנושא
100 עמודי אנטישמיות
מדובר במסמך בן כ-100 עמודים, הכולל 24 פרקים שמכונים "פרוטוקולים". כל פרוטוקול מציג תוכנית פעולה גלובלית עם סעיפים ותת-סעיפים רבים.
- על פי המסמך, תוכניתם של זקני ציון כוללת סכסוך בין גורמים שונים, חימוש הצדדים, והפיכת השלטון למטרה נשאפת: "כדי להסית את תאבי-השררה להשתמש בשלטון לרעה, סכסכנו בין כל הגורמים ובין כל הכוחות… חימשנו את כל הצדדים והפכנו את השררה למטרה נשאפת".
- המסמך מציג את היהודים כמקור לכל טרור עולמי. ”אנו הננו המקור לכל הטרור הבולעני עלי אדמות. בשירותינו פועלים אנשים מכל הדעות ומכל ההשקפות… את כולם רתמנו למטרה שלנו”.
- בפרוטוקולים נטען כי היהודים שולטים בעמים באמצעות תוכניות סודיות: "מי יחשוד אי-פעם שכל העמים שהשתלטנו עליהם הובלו באף באמצעות תוכניות פוליטיות שאנו מתכננים מזה מאות בשנים ושאיש לא חשד בעצם קיומן?".
- ההמונים מתוארים כ"בני-הבקר" אשר השלטון מנתק בינם לבין השליטים. "הפכנו את השליטים ואת ההמונים – כל אחד בנפרד – לחסרי כל משמעות. שכן, השליט וההמונים – באין קשר ביניהם – הם משוללי-כוח מכל וכל".
- המסמך קורא להשחית ערכים משפחתיים ולהרוס אמונה דתית. ”על ידי שנחדיר באספסוף הבוחר תחושת חשיבות-עצמית, נשחית בקרבם את החשיבות של המשפחה ושל ערכה החינוכי… לנו – חיוני לחבל בכל אמונה…".
- תוכנית כלכלית מוצגת בהקמת תאגידים עצומים לשליטה עולמית. "בקרוב נתחיל לייסד תאגידים ענקיים ומאגרים של עושר אדיר… עד כדי כך שביום שבו נכריז על ההפיכה הפוליטית שלנו – הם יירדו לטמיון יחד עם האשראי של כל מדינות העולם".
- המסמך מציג תוכנית למשבר כלכלי בינלאומי כדי ליצור כאוס חברתי. ”בעזרת כל האמצעים הנסתרים העומדים לרשותנו ובעזרת הזהב שכולו בידינו – נחולל משבר כלכלי בינלאומי שמכוחו נוציא לרחובות המוני המונים של עובדים ביום אחד – בכל רחבי-אירופה… ננקוט כל האמצעים כדי להגן על עצמנו ועל רכושנו".
הערעור על אמיתות הפרוטוקולים
אף על פי שיש המאמינים באמיתות הפרוטוקולים של זקני ציון, כבר בשנת 1920 הוכיח ההיסטוריון לוסיאן וולף שמדובר בזיוף. בשנת 1921 גילה העיתונאי פיליפ גרייבס כי המסמך מבוסס על חלקים מתוך יצירה סאטירה פוליטית אשר הופנתה כלפי נפוליאון השלישי. הם נגנבו והפכו למסמך האנטישמי. ב-19 במאי 1935 פסק בית משפט בברן כי מדובר בזיוף, וב-1993 קבע גם בית דין במוסקבה שהמסמך מזויף.
מחקרים עדכניים מצביעים על כך שהמסמך זויף באמצעות שיבוץ ביטויים מעולם התוכן היהודי בטקסט המקורי שנגנב, תוך החלפת מילים כמו "נפוליאון" ב"יהודים" ו"הבורגנות" ב"הגויים"; כותרת הספר המקורית, "דיאלוגים בין מקיאוולי ומונטסקייה", הוחלפה ב"הפרוטוקולים של חכמי ציון" כדי לייחסו ליהודים.
היחס לפרוטוקולים בעולם
- היחס לפרוטוקולים במזרח הרחוק. במזרח אסיה, כולל יפן ואינדונזיה, רואים בפרוטוקולים מדריך להשגת כוח. במהלך מלחמת העולם השנייה היפנים אף העריצו את היהודים וחשבו על חבירה אליהם. כומר נוצרי מאוסקה, פרסם ספרים פופולריים שהתבססו על הפרוטוקולים.
- היחס לפרוטוקולים במערב. בשנת 1920 פרסם עיתון "הטיימס" מאמר שהעניק לפרוטוקולים במה, אך כעבור שנה הוכיח שהמסמך מזויף. עם זאת, הפרסום המקורי חיזק את אמינות המסמך בעיני רבים. הנרי פורד, שהיה אנטישמי, הפיץ את הפרוטוקולים בעותקים רבים ובשפות שונות. גם אף לאחר שנחשף הזיוף המשיך לטעון שהם משקפים את כוונות היהודים.
- הפרוטוקולים בארצות ערב. הפרוטוקולים תורגמו לערבית כבר בשנות ה-20 של המאה ה-20, תחילה בארץ ישראל ומצרים. בשנות ה-30 זכו לתפוצה נרחבת בעולם הערבי. נשיא מצרים, גמאל עבד אל נאצר, המליץ עליהם כראיה היסטורית אמינה. בימינו הם מופצים בעידוד שלטוני במצרים, סוריה והרשות הפלסטינית ואף נלמדים במוסדות חינוך. בשנת 2002 שודרה במצרים סדרת טלוויזיה בשם "פרש בלי סוס" שהתבססה על הפרוטוקולים. מפיק הסדרה, מוחמד סובחי, טען שהספר אמיתי גם אם הסיכוי לכך נמוך. לפי השופטת לשעבר הדסה בן-עתו, לפרוטוקולים במדינות ערב יש השפעה רבה בעיצוב יחסם של הערבים לישראל, ויש לפעול יותר כדי להפריך את העלילה.
ומה אנחנו יכולים ללמוד?
המציאות העכשווית מוכיחה שהאנטישמיות אינה נעלמת – להפך, היא במגמת עלייה והדבר מגובה במחקרים וסקרים שנמצאים ברשת.
במערב, על אף ההתקדמות התרבותית והחברתית, דעות קדומות ועמדות אנטישמיות עדיין נפוצות, ומסמכים מזויפים כמו "הפרוטוקולים של זקני ציון" ממשיכים להיות הדלק לשנאה. אמנם המקום השני של יובל רפאל באירוויזיון נותן תקווה, אך הפגנות אנטישמיות שקדמו לתחרות מראות שהבעיה חיה וקיימת.
המצב במזרח התיכון חמור אף יותר. בניגוד לעולם המערבי שבו אפשר להתמודד עם אנטישמיות באמצעות דיפלומטיה ויחסים בינלאומיים, בקרב הציבור הערבי – בעיקר המוסלמי – קיימת גם מוטיבציה דתית עזה שמזינה את השנאה. הפרוטוקולים ממשיכים לשמש ככלי תעמולה במסגרות חינוך ובתקשורת הערבית, וההשפעה שלהם ניכרת בשיח הציבורי ובהתנהלות הרשמית של מדינות כמו מצרים, סוריה והרשות הפלסטינית.
האתגר הגדול טמון בחינוך ובמודעות. חשוב להילחם באנטישמיות הן במערב והן במזרח התיכון, אך צריך להבין שהמאבק שונה בכל מקום. במערב – דיפלומטיה ואינטרסים משותפים הם המפתח. במזרח התיכון – נדרש שינוי תרבותי-דתי עמוק. באיחוד האמירויות ישנה מגמה חיובית בהתמודדות עם אנטישמיות. במיוחד מאז חתימת הסכמי אברהם עם ישראל בשנת 2020. המדינה נוקטת צעדים מעשיים לקידום סובלנות דתית ולחיזוק הקשרים עם הקהילה היהודית והישראלית.
איחוד האמירויות מכירה בעוצמתה של ישראל ולכן השינוי שם מתאפשר. לעומת זאת, לא צפוי שינוי דומה במדינות ערביות שלהן גבול משותף עם ישראל. עלינו להתבונן על האנטישמיות והיודופוביה במבט מזרח-תיכוני. להאמין למה שאנו רואים ושומעים. ובעיקר – להישאר חזקים ומלאי אמונה.
אברכי ישיבת חומש גילו הבוקר כי במהלך הלילה נתלה דגל המפלגה הנאצית עם צלבי קרס עליו סמוך לישוב חומש. מהצד האחד של הדגל הופיעו שני צלבי קרס ומצידו השני צלב קרס ומגן דוד. לדברי אחד האברכים: "ממש 100 מ' מהכניסה לישוב ראינו את הדגל. עצרנו את הרכב והורדנו אותו מיד".
(קרדיט: ישיבת חומש) pic.twitter.com/At57YJ2HL6— אלעד הוּמינר العاد هومينر (@EladHumi) November 2, 2021
