יהדות הונגריה התקיימה ברציפות מאז ימי האימפריה הרומית הקדושה במאה התשיעית. בתקופת השואה נספו כ-564,500 מתוך כ-725 אלף יהודי הונגריה. רובם נרצחו מאז החלו הגירושים לאושוויץ ב-15 במאי 1944, וברציחות של מפלגת "צלב החץ". רגע היסטורי-עכשווי.
לפני מלחמת העולם הראשונה
לקראת סוף המאה ה-19 התחזק מעמדם של יהודי הונגריה, בעיקר בתחומי הכלכלה, המשפט והתרבות. למרות ששיעורם באוכלוסייה עמד על כ-4%, כמחצית מהרופאים, הסוחרים ועורכי הדין היו יהודים. הקיסר פרנץ יוזף נטה להם חסד, אך במקביל החלה להתפתח אנטישמיות מודרנית. בשנות ה-80 של אותה מאה, הוקמה תנועה אנטישמית על ידי ויקטור אישטוצי. ב-1882 התרחשה עלילת דם בטיסה אסלר, שהובילה למשפט ופרעות. למרות זיכוי הנאשמים, התרחשו מהומות אנטישמיות ופרוגרומים, והממשלה נאלצה להפעיל משטר צבאי.
הציונות לא נקלטה בהונגריה, ורוב היהודים שללו את רעיונותיה. ההיסטוריון אמיל לנגייל טען כי "יהודי הונגריה היו האנטי-ציוניים ביותר על פני תבל". אורתודוקסים ונאולוגים התנגדו לציונות מסיבות דתיות ואזרחיות, וראו עצמם כ"הונגרים בני דת משה".
במלחמת העולם הראשונה נלחמו היהודים לצד יתר ההונגרים, אך לאחר התבוסה וקריסת האימפריה ב-1919, עלה שלטון קומוניסטי קצר בראשות בלה קון. תבוסת הקומוניסטים לוותה ב"טרור לבן" בו נרצחו כ-3,000 יהודים.
עם עליית מיקלוש הורטי לשלטון ב-1920, החלה מגמה אנטי-יהודית, שהתבטאה בהגבלות על זכויות היהודים. בין היתר, נחקק חוק "נומרוס קלאוזוס", שהגביל את מספר היהודים במוסדות להשכלה גבוהה, ויצר אפליה ממוסדת בתחום החינוך. אף על פי שיהודי הונגריה שמרו על שוויון זכויות שקיבלו תחת האימפריה האוסטרו-הונגרית, האווירה הציבורית הפכה עוינת יותר ויותר. המדיניות המפלה של הורטי הביאה לפגיעה במעמדם החברתי והכלכלי. מגמה זו הלכה והחריפה עד לנטילת זכויות מלאה בהמשך.
תקופת מלחמת העולם השניה
לקראת מלחמת העולם השנייה התקרבה הונגריה לגרמניה הנאצית מבחינה מדינית ואידאולוגית. בשנים 1938 ו-1940 זכתה הונגריה בשטחים מצ'כוסלובקיה ורומניה, ובמקביל התעצמה האנטישמיות. מפלגות פשיסטיות התאחדו לתנועת "צלב החץ" בהנהגת פרנץ סלשי.
החקיקה האנטי-יהודית החלה ב-1938 עם "החוק היהודי הראשון", שהגביל את שיעור היהודים במקצועות שונים ל-20%. החוק אסר על שחיטה כשרה. חוק שני ב-1939 הגדיר יהודי לפי מוצא ולא לפי דת. החוק השלישי שהגיע ב-1941 אסר נישואי תערובת. זכויות היהודים בוטלו, ואחוזות חקלאיות הופקעו בטענה כי היהודים הם "גזע זר".
בתחילת מלחמת העולם השנייה מצבם של יהודי הונגריה היה טוב יחסית, אך נאסר עליהם לשרת בצבא, והם נשלחו ל"פלוגות עבודה". היו אלה יחידות כפייה בתנאים קשים, שבהן נספו כ-42,000 איש.
לאחר תבוסות גרמניה במזרח, החל הורטי לפעול ליציאת הונגריה מהמלחמה. בעקבות זאת פלשה גרמניה להונגריה במרץ 1944 וכך החלה התקופה האיומה ביותר ליהודי הונגריה. היהודים סומנו בטלאי צהוב, רכושם הוחרם, והם רוכזו בגטאות בכל רחבי הונגריה. עד מאי 1944 רוכזו כחצי מיליון יהודים מערי השדה בגטאות, בעוד ריכוז יהודי בודפשט נדחה לשלב האחרון. הפעולות נוהלו על ידי אדולף אייכמן.
תחילת השילוחים לאושוויץ
ב-15 במאי 1944 החל שילוחם של יהודי הונגריה לאושוויץ. תנועות הנוער הציוניות ארגנו הברחות לרומניה והצילו כ-4,000 יהודים, אולם תוך שבועות ספורים גורשו כ-450,000 יהודים. ביולי 1944 לא נותרו יהודים בהונגריה מחוץ לבודפשט.
ג'ורג' מאנטלו, דיפלומט יהודי מטעם סאן סלבדור בשווייץ, קיבל דיווחים על השמדת היהודים. הדו"חות הופצו לשווייץ ולעולם, וגרמו לחשיפה תקשורתית רחבה. בעקבות זאת, מדינות וגופים בינלאומיים פנו להורטי בדרישה להפסיק את ההשמדה.
ב-26 ביוני 1944 שלח נשיא ארצות הברית פרנקלין רוזוולט מכתב מאיים להורטי, בדרישה להפסיק את שילוח היהודים לאושוויץ. הפצצות האמריקנים בהונגריה והלחץ הבינלאומי, שכלל גם מכתבים ממלך שוודיה והאפיפיור, הוביל את השליט ההונגרי לעצור את המשלוחים ב-9 ביולי, למעט יוצאים מהכלל.
בתקופה שבין יולי לספטמבר 1944 הופסקה ההשמדה לשבועות אחדים. גירוש יהודי בודפשט שתוכנן ל-25 באוגוסט בוטל לבסוף על ידי היינריך הימלר.
ב-15 באוקטובר 1944 הדיחו הנאצים את מיקלוש הורטי ומינו במקומו את פרנץ סלשי, מנהיג "צלב החץ", לשליט הונגריה. עם עליית סלשי לשלטון הופסקה הגנת השלטונות על יהודי בודפשט, וכנופיות "צלב החץ" החלו במסעות רצח ברחובות העיר. אלפי יהודים נורו והושלכו לדנובה.
אדולף אייכמן לא הצליח להשיג רכבות לאושוויץ ושלח עשרות אלפים למסעות מוות ולעבודות כפייה. כמאה אלף יהודים רוכזו בגטו בדצמבר 1944 בתנאים קשים. שלטונו של סלשי התאפיין באכזריות קשה כלפי היהודים, תוך רצח המוני במקום המצאם.
פעילות חסידי אומות העולם
קצב הרציחות הואט בזכות פעולות הרואיות של דיפלומטים ממדינות נייטרליות. במיוחד היו אלה ראול ולנברג ופר אנגר משוודיה, וקרל לוץ שווייץ. ולנברג הנפיק אלפי דרכונים, התעמת עם שומרים גרמנים והונגרים, והציל אלפי יהודים בטענה שהם תחת פיקוח שוודי. הוא אף החביא כ-15,000 יהודים ב-31 בתי מחסה.
ג'ורג'יו פרלסקה, דיפלומט איטלקי שהתחזה למיופה הכוח של ספרד, הציל אלפי יהודים בהענקת דרכונים ואישורי מעבר חתומים בספרד, ודאג להחבאתם והאכלתם. לאחר המלחמה נותר אלמוני באיטליה, ורק במפגש מקרי עם ניצולותיו התגלתה גבורתו.
שילוחי יהודי הונגריה ולודז' לאושוויץ בירקנאו בשנת 1944. צפו:
ומה אנחנו יכולים ללמוד?
עשרות אלפים מיהודי הונגריה ניצלו בזכות פעילות אמיצה של אזרחים בודדים שלא יכלו לעמוד מנגד. לעיתים הייתה זו פעולה אישית, אך לעיתים היא נתמכה על ידי גופים מדינתיים. אחד מהבולטים בהם היה ראול ולנברג, דיפלומט שוודי, שפעל ללא לאות להצלת יהודים תוך סיכון חייו. פעילות זו עלתה לו בהיעלמותו, ועד היום לא ידוע מה עלה בגורלו.
בשעת מלחמה, ובמיוחד במהלך מלחמת העולם השנייה, נחשפו הצדדים האפלים ביותר של האנושות. אך בתוך החשכה הזו, התגלו גם רגעים של אור ואנושיות. הייתה זו שעתם היפה של רבים – אנשים שהקריבו את חייהם למען אחרים, מבלי להכירם כלל.
לצד הרוע הנאצי פעולתם של אותם אנשים מזכירה לנו, ומוכיחה, כי גם בתוך האפלה קיימת האפשרות לבחור בטוב. המסר שאני בוחר לקחת הוא שתמיד אפשר לבחור בטוב, גם ברגעים הכי קשים.
